דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן כג · ז
שוב מצאתי בש"ע הרב ז"ל לסי' זה סק"ג שהעלה דמדינא גם בעוף אין להחמיר רק בשיעור שחיטת רוב סי' א' עם העור של צואר כמ"ש הר"ן וב"י וד"מ ולא כמ"ש האגודה דמשערין במשהו המשלים לרוב בחצי קנה פגום ובסקי"א ביאר דכיון דגם לשי' רש"י וסייעתו הוי רק ספיקא כמאן קיי"ל א"כ בספק אם שהה בעוף כדי שחיטת רוב סי' א' בעוף וידוע בודאי שלא שהה כשיעור שחיטת רוב סימני בהמה עם העור הצואר יש להקל גם בלא ח"מ דהוי ס"ס ומהני גם נגד חז"א אבל בספק שהה שהיי' גמורה אסור גם בהפ"מ ובבהמה אם ספק שהה כדי שחיטת רוב סימנים בלא הגבהה והרבצה יש להקל בהפ"מ דוקא דשמא לא שהה ואת"ל שהה שמא הלכה כמ"ד דבעי' הגבהה והרבצה אבל בלא הפ"מ אין להקל כיון דרוב הפוסקים לא ס"ל כן ומסיק שם לדינא דאין להחמיר בשהיי' כ"ש אלא בשפסק מלשחוט דהיינו כשנחה ידו משהו שלא עסקה בשחיטה או הגביה סכינו דבזה יש לגזור אטו שהיי' מרובה אבל כשנדחית ידו ממל"מ לגמור השחיטה שם ל"ש למיגזר אטו שהיי' מרובה דלא משכח"ל כלל בכה"ג שהיי' מרובה ולכן יש להקל כהרש"ל וט"ז ואף דהש"ך סי' כ"א משמע דס"ל גבי שוחט בב' מקומות דצריך שלא ישהה אפי' נ"ש מ"מ בד"ס הלך אחר המיקל וכ"ש בדבר שאינו אלא מנהג ובסקי"ב שם ביאר דבדין נמצא גמי בושט גם הט"ז מודה דכיון דעסק בחיתוך הגמי הו"ל כפסק לשחוט או כעקרו מן הצואר קצת כיון שהגמי מפסיק בין הסכין ובין תחתית הסימן ע"ש עוד בזה ולפ"ז אין לחלק בין נמצא בעור או גם בסימן ובכל גוונא יש להקל בנדחף הסכין ממל"מ ועי' תשו' בר"א חיו"ד סי' ח' אות ג' שחשש לדעת תב"ש בדין נדחף ממל"מ וצידד רק להתיר הכלים אחר מעל"ע ע"ש והמיקל יש לו, ע"מ שיסמוך ובכל כה"ג אין לשו"ב להורות בלא שאלת חכם וע"ע בשו"ת אמרי אש סי' ג' שנשאל בשו"ב שהוציא מת"י כמ"פ השחיטה בקלקול שנמצא נשחט בב' מקומות ונתן אמתלא שקנח סכינו אח"ש ואולי מחמת זה נחתך עוד הפעם וכפי שראו שנשחט במקום א' למעלה מאמצע הצואר כל הסימנים ובאמצע הצואר דשכיח לשחוט שם נחתך רק רובן וכפי דברי שאר שוחטים רחוק הדבר שיארע כן ע"י קינוח רק שנדחה סכינו ממל"מ וצידד דיש כמה ספיקות אולי נדחה ידו ולא שהה כלל ואת"ל שנקפץ ידו אולי הי' פחות משיעור שהי' ואולי שהיי' במ"ב כשר ואף די"ל דהט"ז לא כ"כ רק בנתהפך הסימן והוא לא פסק מלשחוט אבל בנדחה ידו ממל"מ י"ל דמודה דגם בנדחה ולא נקפץ אסור אבל מלשונו נראה דאין חילוק דאל"כ אכתי הו"ל לרמ"א בסי' כ"א ס"ג להגיה דבכה"ג אסור וסיים שם להקל לענין תערובות השומן ברוב שומן אחר וגם כלים שאב"י כיון דלשי' הלבוש יש להתיר שהי' במ"ב בהפ"מ נהי זילא פסקי' כותי' מ"מ בתערובות ובצירוף דיש עוד צד ספק אולי שחט מקודם למעלה במקום שנחתכו בל הסימנים ואח"כ נדחה ידו המיקל לא הפסיד ע"ש עוד בזה ויש לתמוה שלא הביא כלל דברי הבה"י ותב"ש בזה ומדוע החמיר בלא תערובות ולפמ"ש בשם הרב בש"ע יש להקל בכה"ג בפשיטות: