דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן כב · ג
אעתיק מ"ש בתשובה להרב מהו' דוב נ"י מק' לאדמיר ברוסיא ע"ד שאלתו באשה א' ששכחה ולא הסירה הראשים מהאווזות במליחה רק חתכה אותן לשנים והוציאה המוח וגם נטלה מהצואר קודם מליחה כל החוטין הנמצאין שם וחטטה אחריהן וגם חתכה באיזו מקומות במפרקת וכן הי' שם המנהג מלפנים וזה מקרוב הכריז שם ח"א דבלא הסרת הראש הוא טרפה ונתפשט עי"ז המנהג להסיר הראש אבל לפעמים ע"י שכתה מזדמן שעושין כפי הרגלם מכבר והנה רו"מ האריך בהעתקת דברי הפוסקים בענין זה והביא ד' התב"ש סק"ה שהאריך להוכיח דאם לא שחט הורידין לא סגי בחיטוט הורידין קודם מליחה דכל חוטי הגוף נאסרים והאריך לדחות ד' התב"ש והביא ד' הרשב"א בתה"א בית ג' ש"ג דמבואר דכל ראייתו דלא משום ורידין עצמן נאסר אלא משום חוטי כל הגוף דאל"כ למ"ל חתיכת איברים ליסגי בחיתוך ורידין וא"כ לשי' רא"ש ומרדכי דסגי בחתיכת הראש וחתיכת אבר לאו דוקא א"כ נדחה ראיות הרשב"א ועוד דבעוף הרי קיי"ל כדעת י"א שבר"ן שהובא ברמ"א וש"ך סי' ס"ה דא"צ לנקר החוטין א"כ אין חשש מכח שאר חוטין והרשב"א לשיטתו דס"ל דגם בעוף צריך לנקר החוטין וכמ"ש בבדה"ב בית ב' שער א' דבעוף שאר חוטין תורת בשר עליהם עכת"ד. ובאמת שכבר קדמו בכ"ז בס' רביד הזהב סי' כ"ב לדחות ד' התב"ש מכח ב' טעמים הנ"ל. ואולם מ"ש הרה"ז וגם רו"מ מכח דעת י"א שבר"ן הנה אני מצאתי בחי' רמב"ן לחולין כ"ח שהביא ד' הראב"ד דלקדירה לא סגי בחתיכת ורידין עד דחתיך חיטין ומלח להו בין בבהמה בין בעוף וכ' וז"ל ויש להקל ולומר שלא הוזכרו חוטין אלא בבהמה אבל חוטי העוף כבשר ואין לנו אלא אותן חוטין שמנו חכמים באותו ענין ולא הוזכרו ורידין אלא משום דם הנבלע באיברים ובבשר ולפיכך אם שחט ורידין צולהו כולו כאחד ולקדירה מולחו כולו כאחד ואם לא שחטן צריך חיתוך אבר אבר למרק הדם מן הבשר עצמו ולאחר חתיכת איברים צולהו או מולח ומבשל אבל בבהמה למרק בשר א"צ שהרי מחתכו ולמרק חוטין אינו מועיל וכן נהגו. ושוב ראיתי לר"ח ז"ל וכו' נראה שהוא מסכים להצריך חיתוך לגידי העוף וכו' עכ"ל והדבר ברור שזהו דעת י"א שבר"ן ולזה סיים הר"ן שדעת ר"ח אינו כן ומבואר דגם לשי' י"א נהי דא"ל ניקור חוטי הגוף מ"מ צריך עכ"פ חיתוך אבר אבר למרק דם מן הבשר ולפ"ז נראה דגם כונת הראב"ד הוא רק דא"צ לחתוך שאר החוטין אבל מ"מ צריך לחתך אבר אבר וזהו שסיים הרא"ה בבדה"ב ומסתברא דשובר מפרקת כדין זה וכו' וכאן וכאן מותר במחתך אבר וכו' ע"ש וא"כ אין שום צד להקל מכח דעת י"א הנ"ל היכי דהעוף שלם: