דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן כב · ב
בב"י הביא ד' רמב"ם ועיטור בשם גאונים דאין הלכה כר"י וכ"נ דעת הראב"ד שהביא בכלבו וב"י ועי' בד"מ אות ד' ג"כ בזה שהמנהג נתפשט כדעת המקילין והד"מ סיים דטוב להחמיר ונראה מזה דהוי דק חומרא בעלמא ובאמת מה שתמהו ע"ד רמב"ם יש לדון עפמ"ש הא"ז ה"ש סי' שע"ג דהוי מחלוקת ואח"כ סתם דממתני' דהשוחט ולא יצא דם מוכח דגם בלא יצא דם מותר באכילה, וא"ל דמיירי בחותך אבר אבר דא"כ מאי למימרא דכשרין ונקט גם עוף ע"ש וי"ל דזהו טעמו של הר"מ והן אמת דלפמ"ש הרשב"א ור"ן רפ"ב דחולין דבלא יצא דם דלא פירש ממל"מ ליכא חששא אין ראי' אבל הרי לדעת הרא"ם אינו כן ועי' בש"ך סקי"ג ובתב"ש סקי"א מ"ש בזה וע' בפר"ת סק"א שביאר ליישב לשי' רמב"ם הא דשקול וטרי הש"ס אליבי' דר"י משום דהיכי דלא מיפרשא מילתי' אין ראי' מדשקיל וטרי אליבי' דחד תנא דהלכתא כוותי' אבל העלה דגם לרבנן צריך לנקוב הורידין שלא בשעת שחיטה עכ"פ דהם לא אמרו רק מ"ל בשחיטה מ"ל שלא בשחיטה ומסיק לדינא דהיכי דשוחט אדעתא לחתכו שרי ולא גזרי' שמא לא ינתח ודחה ראיית הרא"ש וגם י"ל דלא קיי"ל כר"י בהא לגזור כולי האי וגם יש לסמוך בזה על הרמב"ם דמתיר לגמרי ע"ש ויש להביא סמוכין לדבריו ע"פ דברי רש"ל ומג"א שהבאתי לעיל סי' י' סק"י ע"ש ותבין. ומ"ש דגם לרבנן צריך לנקבן כ"ה גם בתב"ש סוס"ק ה' והוכיח כן מהרשב"א וראב"ד ע"ש: