דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן יח · כט
סעי' טו אשוחט וכו' דרך שבירה וכו' בטור הביא בשם העיטור שאירע מעשה שנמצא עצם מפרקת פגום והסכין פגום והשיב דכיון דדרך שחיטה הי' לא דמי לשיבר עצמות ופסולה ורבותי' נחלקו עמו ובב"י הביא בשם מרדכי שאירע במגוצא שהורו ריב"ק ור"ש להקל בנמצא חתך בעצם המפרקת וצידד לחלק דגם העיטור מודה להקל בנמצא חתך ממש והוא מיירי רק בפגם בעלמא ושוב הביא בשם רמב"ן ורשב"א ור"ן להחמיר וסיים דמדאורייתא נקטי' להחמיר ע"ש וכן מצאתי בתשו' תשב"ץ ח"ב סי' רנ"ג דאפילו חתך במפרקת כשיעור אצבע דרך הולכה והבאה ונמצא הסכין פגום אסור ע"ש ואולם הנה בתשו' הרא"ש שהובא קצת לשונו בש"ך סקכ"ב ובגוף תשו' הרא"ש שם מבואר שכפל ושנה ושילש דהוי רק חומרא יתירה לתלות בעור דטפי הול"ל דבמפרקת איפגים ומבואר מלשונו דהוי רק חומרא דרבנן וכ"ה בשו"ת זרע יצחק סי' ד' וא"כ כיון דהוי פלוגתא בדרבנן ומהראוי לסמוך ע"ד המקילין דכבר כ' האחרונים דבספק פלוגתא לא תכריע החזקה ונראה דהב"י פ"ל דהרא"ש בתשו' דמיקל בספק שיבר עצמות שפיר ס"ל דהוי רק חומרא יתירה אבל הרשב"א שפסק דאין תולין מספק בע"כ ס"ל דהוי מדאורייתא וכן מצאתי בשו"ע הרב בקו"ע סי' זה סק"ח שביאר דהרא"ש והרשב"א פליגי בזה ולפ"ז נראה דאם נמצא פגם פחות מחג"צ הגם שמרגיש בו אבל אין הצפורן נחגר בו שנתבאר לעיל סק"ז דרוב הראשונים מקילים וגם להאוסרים דהוי רק דרבנן א"כ בכה"ג שוב יש להקל בנמצא אח"כ חתך בעצם מפרקת דבכה"ג שוב הוי ספיקא דפלוגתא בדרבנן ולהקל ובשפ"ד סוסי' זה הביא ד"ז בשם שב"י להקל משום ס"ס שמא הלכה כהרא"ש ושמא במפרקת נפגם ובבל"י תמה דהא הוי במקום חזקה ובשפ"ד החזיק בדברי שב"י דספק ראשון הוא ובפלוגתא דרבוותא ובספק זה צריך להתחיל תחלה שמא פגימה כ"ש ל"ה פגימה ע"ש ולכאורה הוא חמוה דהמעיין בתשו' שב"י ח"ב סי' כ"ד ימצא דהכא ב' הספיקות הם בפלוגתא דרבוותא דשמא פגימה כ"ש אינה פוסלת כהרא"ש ושמא הל' כריב"ק וסייעתו דתולין במפרקת ועי' בשפ"ד סי' כ"ג סק"ח דמוכח דגם אם ספק א' במעשה וספק ב' בפלוגתא יש להקל והוא פותר למ"ש כאן] אך לפמש"ל בפתיחה אות ל"ג בשם מל"מ ושעה"מ דהיכי דהפלוגתא ג"כ בספק מעשה מוקמי' שפיר אחזקה צדקו דברי השפ"ד דה"נ פלוגתת ריב"ק וש"פ הוא אם תולין שנפגם במפרקת ועמ"ש שם עוד וגם באות ליד באורך בזה ועי' בד"ק סק"ד שפקפק ע"ד הפמ"ג דרוב הפוסקים חולקים על הרא"ם ולשי' כר"ו ופר"ת גם הרא"ש מודה ואינו בגדר ספק פלוגתא ולפמש"ל סק"ז צדקו ד' פמ"ג גם בזה אך לפי דברינו דבנ"ד הוי ספק פלוגתא בדרבנן בלא"ה ניחא ועי' בשו"ת דבר שמואל סי' שס"ח שפסק בפשי' דס"ס בסכין שחיטה ושיעור שהיי' מהני וצ"ע דבמקום חזקה ל"מ ס"ס. ודע דהא דנקט הפמ"ג שנגע במפרקת היינו שנמצא חתך בעצם המפרקת וכ"ה בשב"י שם ועי' ביא"פ לסי' זה סט"ו בשה תשו' מקום שמואל ג"כ בדין זה וע"ע בשו"ת שו"מ מ"ק ח"א סי' ע"ג שלא הביא מכל הנ"ל ובנדון שלו שנפל הסכין על אבנים וגם העגל הכה בלא"ה יש להקל ובחנם האריך בזה: