אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן יח · כח

כז

סעי' יד אבל טבח שיש לו סכין מיוחד וכו' בשמ"ח סט"ז פסק דדוקא עד ג"י אבל יותר מזה יש לחוש לחלודה וגם בפר"ת סקכ"ד כ' וז"ל דבעינן שלא יהי' זמן ארוך בין בדיקה לשחיטה זו כי לפעמים תעלה חלודה ויפגם החוד של סכין ואם תהי' החלודה נרגשת קצת הגם דהחוד לא נפגם אותה בליטה שבחוד הסכין אוסר דכעוקץ חשיב עכ"ל אבל לא ביאר כמה נקרא זמן ארוך ובתב"ש סק"ל העתיק לשון מרדכי והגמי"י ואגודה וד"מ דנקטו והניחה יום או יומים והביא מא"ח סי' תצ"ח דמשמע דבבדק עיו"ט סגי ומשמע דגם בחל יו"ט ביום א' וב' סני בבדיקת ע"ש דעד ג"י חזקתו בדוק ע"ש והנה מדנקטו הפוסקים יום או יומים הי' נ"ל דהיינו יום א' מעל"ע וכמ"ש כה"ג הסמ"ע סי' ש"ו סקכ"א בכונת מרדכי וד"מ שם והביא מד' רש"י פ' משפטים וכ"ה בד"ח על הרא"ש פכ"ה סי' ל"ט אות ר"א והביא ג"כ מרש"י הנ"ל וכ"ה במנ"י כלל ו' סק"כ ובחי' הל' פסח סי' תנ"ג סקכ"ו והי' נ"ל להביא ראי' להתב"ש מהירושלמי פ"ו דב"ב ה"א איבד מחט שיפה ובא ומצאה חלודה ר"מ בשם ריב"ל ג"י הראשונים ודאי טמאה (דבודאי לא הי' חלודה לטהרה תוך ג"י לבדיקתה) ג"י אחרונים ודאי טהורה אמצעים ספק וכו' ור"י סבר עד ג"י ודאי טמאה מיכן והולך ספק ע"ש ועכ"פ מבואר דלכ"ע עד ג"י ודאי טמאה דלא הי' שם חלודה ומוכח כהתב"ש ואולם המעיין בפי"ג דכלים מ"ה בר"מ ור"ש ובפ"ג דטהרות מ"ה ימצא דהתם בעי' דוקא חלודה גדולה שמעכבת התפירה דהויא כשבורה א"כ אין ראי' משם לחלודה הפוסל בסכין ועי' ברשד"ם סי' זה שפסק דגם בסכין בדוק אין להקל בנאבד בלא בדיקה וגם ידוע שאם אין מקנחין הסכין יפה מתהוה חלודה בזמן קרוב ולכן קשה להקל בזה ביותר ממעל"ע או ב' ימים דמלשון הש"ע א"ח סי' תצ"ח ליכא הוכחה כ"כ די"ל דמיירי בסתם יו"ט שלא חלו ב' ימים אחר שבת ועמש"ל סוס"ק ל"ה עוד בזה לדינא:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה