דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן יח · כז
בשו"ת טטו"ד מ"ק סוסי' ל"ג נשאל בדין שחט ואח"כ ראה את הסכין אח"ש לעין השמש והי' יפה ואח"כ מצא פגיעה גדולה ופסק דכיון שכבר יצא בהיתר תלינן שנפגם בד"א ואם הסכין לפניו יבחון שנית לעין השמש ואם לא יראה הפגם אסור ואם יראהו יהי' הוכחה שלא הי' פגם מקודם ע"ש ומ"ש להבחין שנית הנה ודאי אם לא יראהו יש הוכחה לאיסור אבל אם יראהו ליכא הוכחה דנודע כי אחר שנודע לו מקום הפגם נקל לראותו יותר אבל בגוף הדין לא אדע מקום הספק דכיון דבדק הסכין בראיית עין כבר הבאתי לעיל סקי"ח בשם העיטור דא"צ לבדוק יותר ומי שבקי בראיית עין מרגיש בראייתו יותר מבאצבע ובפרט לעין השמש ואם השו"ב יודע בנפשו שאינו רואה היטב פשי' דאין לו לסמוך ע"ז ולא הוי בכלל יצא בהיתר: