דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן יח · כו
סעי' יג הואיל ויצא בהיתר וכו' בב"ח ופר"ח דחו ד"ז ובתב"ש סקכ"ט הביא ראי' לסברא זו מהא דכתובות כ"ד גדולה חזקה וכו' דא"א לשנות מה שהחזקנו להיתר אף די"ל שהוחזק בטעות ע"ש היטב ובס' מקמ"ח דחה דשא"ה דלא נולד ריעותא לפנינו עכשיו רק דלא נמצא כתב יחוסם משא"כ הכא והוא הביא מהא דאה"ע סי' קנ"ו ס"ו דלשי' הטור אם יש עדים שיש לו אחים א"נ לומר זה בני ואפ"ה אם אמר מקודם זה בני ואח"כ באו עדים שיש לו אחים נאמן כיון שכבר האמינוהו קודם שבאו עדים וע"ש בב"י ובב"ש סקי"א ע"ש וטפי הו"ל להביא הא דכתובות כ"ג כיון שהתירוה להינשא וכו' לא תצא מהיתרה הראשון אבל י"ל דשא"ה דהוי רק משום לזות שפתים וע"ש בתוס' ד"ה לא תצא וכו' אבל גם בהא דסי' קנ"ו י"ל דשא"ה דגם עתה שנודע שי"ל אחים מ"מ אפשר שיש לו ג"כ בן אבל כאן הרי הסכין פגום לפנינו עכשיו ועי' קידושין ס"ו ותוס' ד"ה אמר וכו' אבל אנן קיי"ל כר"ע וגם בהא דיבמות קי"ט ב' דלר"א הואיל והותרו ליבמין הותרו לכל אדם אנן קיי"ל כת"ק ועי' תוס' כתובות כ"ו ע"ב ד"ה אנן אחתינן וכו' במ"ש בשם ריב"ב לחלק בין העידו תחלה העדים הבאים להוציאו מחזה"ת או לא והוא קצח כעין סברת יצא בהיתר ועי' זבחים כ"ט ע"א דלר"א אמרת אחר שהוא כשר יחזור ליפסל וא"ל ר"ע זב וזבה וכו' אע"פ שהוכשר יחזור ליפסל אבל אינו דומה לכאן ועי' במהרי"ט ח"א סי' ל"ז אבל בתשו' מהרי"ק שורש קמ"ו בדין עוף שנשחט ולא בדק הסימנים אח"ש והשליכו ופרכס ואח"כ נמצא שמוט ורצה השואל לדין דכיון שיצא בחזה"ת קיל טפי והשיב מהרי"ק דאפי' להחמיר אין זה סברא ומכ"ש להקל דמה יועיל מה שהחזיקה בחזקת שחוט כיון שנמצא אח"כ הסימן שמוט והוא לא בדק אח"ש וגם א"א לבדוק עד אחר שקורעים העור נמצא שהחזקה היתה בטעות וכן בשוחט בסכין ונמצאת פגומה אף שכבר יצא בחזה"ת אסור וכן בטבל ועלה ונמצא עליו דבר חוצץ דאפי' נתעסק באותו מין כל היום טמא וכבר הוחזק כל היום בהיתר ע"ש ועי' שפ"ד סי' כ"ה סק"ו וסוסי' ל"ד שרמז לדברי מהרי"ק בקצרה ותמהני שלא העיר שזהו נגד הש"ע כאן ומ"ש מהרי"ק שם מהא דמשני סכין אתרעי בהמה לא אתרעי וגבי שמוטה גם בהמה אתרעי הרי אנן קיי"ל דלא סמכי' פ"ז רק בשיבר עצמות וכיון דסברת יצא בהיתר ל"מ כלל א"כ אין מקום להקל ומצאתי ברה"ז בשו"ת שבתותי' י"ז שהעיר בזה והעלה דבסכין דאיכא לסכין חזקת בדוק מהני שפיר הא דיצא בהיתר ומה"ט לא דמי להא דטבל ועלה דהתם איכא חז"א וליכא כנגדה חזה"ת ומה"ט דחה ד' מהרי"ק דגם בשמוטה איכא חזה"ת מכח רובא ואח"ז צידד דמהרי"ק ס"ל דבשמוטה ליבא חזה"ת להיפוך ע"ש באורך אבל המעיין במהרי"ק ימצא דס"ל דקין נמצא פגום היכא דליכא סברת סכין אתרעי בהמה לא אתרעי דמי לנמצא הסימן שמוט וא"כ הרי אנן לא סמכי' ע"ז רק בשיבר עצמות ואולי ס"ל למהרי"ק דהתם גבי סכין אף דצריך לבדוק הסכין אח"ש מ"מ בלא בדק אין הבהמה אסורה וא"כ גם בלא נאבד הסכין אם כבר יצא מלפנינו בחזקת שחוט קרי לי' יצא בהיתר ומדמה לה לנמצא הסימן שמוט דס"ל דהתם נמי צריך לבדוק הסימן לכתחילה וכמ"ש הש"ך סי' כ"ה סק"ב אבל היכא דנאבד וא"א לבדקו כלל עודה דטעמא דיצא בהיתר מהני ומ"מ צ"ע כיון דסברת יצא בהיתר לא נזכר בראשונים רק בדברי השואל בתשו' הרא"ש והרי במהרי"ק נראה להיפוך א"כ קשה לסמוך ע"ז ועי' חוי"ק סק"ז שהאריך ג"כ לדחות ד' השואל הנ"ל והעלה דאין חילוק בין לאבד או לא דגם בלא נאבד איכא חזקה דמעיקרא ודחה גם ד' התב"ש דגם בהא דכתובות כ"ד הוי ענין חזקה מה שהחזקנוה עד עתה כך בחזקה דאתיא מכח רובא והביא ד' ראב"ן וסיים דיש להקל לדינא בהפ"מ בספק נפל על חודה בידוע שנפלה ע"ג קרקע ותלינן שנפגמה בקרקע ואין חילוק בין נאבדה או לא דלא אתרע עי"ז חזקה דמעיקרא כיון דיש במה לחלות וכן בנאבדה ונמצא אח"כ פגום יש להקל ולחלות שנפגמה בשעה שנאבדה ע"ש באורך וגם הוא לא הביא ד' מהרי"ק ולמעשה צ"ע להקל רק אם יש במה לתלות בו כמ"ש התב"ש ועי' כנפ"י שמיקל לגמרי וגם הוא לא ראה ד' מהרי"ק ועמש"ל סי' כ"ג סקכ"ז עוד בזה ועי' בש"ש ש"ו פ"ז בזה