דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן יח · כה
שם ואם נגע במפרקת וכו'. בפר"ת סקכ"א העלה דגם בדליכא שום רושם בעצם המפרקת אסור אבל דוקא בהרגיש שנגע בכח בהעצם יש להחמיר בכ"ז מ"ש אבל בנגועה קלה יש להקל בכל גווני ע"ש ועפ"ז יש לצדד במ"ש בשמ"ח סי"ד דאם תחב הסכין לנדן קשה ונגע בו דגם דיעבד אם שחט בו ונאבד בלא בדיקה אסור ולפמ"ש הפר"ח אם הי' נגועה בקלות יש להקל בדיעבד ועי' בשו"ת שו"מ מ"ת ח"ב סוסי' כ"ה בדין שחט כמה בהמות ונגע באחד מהם בעצם המפרקת ושחט עוד אח"כ ואח"ש שיבר בו עצם ונמצא פגום ופסק לאסור גם שחיטה ראשונה והמעיין ימצא שכל דבריו תמוהים דהא מה דאסרי' הבהמה בנמצא פגם אח"ש גם בנגע בעצם מפרקת היינו משום דלחומרא אמרי' דאין העצם פוגם יותר מהעור א"כ אם שחט אח"כ ולא הי' נמצא פגם ונאבד הי' כשר דאין מחזיקין ריעותא שנפגם בעור וכן בעצם מפרקת לפי סברא זו והא דקיי"ל דאסור מה ששחט אח"כ היינו משום דחיישי' ג"כ להיפוך שמא עצם פוגם יותר מעור א"כ לענין שחיטה ראשונה אם באנו לחוש לה הוי תרתי דסתרי וממ"נ כשר ותלינן שפיר שנפגם בעצם ששיבר אחר שחיטת כולן ובזה נדחו כל דבריו שם ואין לאסור רק מה ששחט אחר נגיעתו במפרקת: