אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן יח · טו

יד

בפר"ת סק"ו כ' וז"ל ואם ראוהו עדים בדקדוק שלא הביא כלל הסכין ולא שחט אלא בהולכה וגם היתה הפגימה לצד מעלה בסכין בהרחקה אין נראה לאסור ושרי ובשפ"ד נסתפק אם טעמו משום דדוקא באחד חיישי' דאומר בדדמי משא"כ בשנים או משום דס"ל דדוקא הוא טרוד בעבודתו לאו אדעתי' אבל אחר אפי' א' נאמן וע' בפרישה סי' קכ"א וז"ל או אפשר דאף בכאן איירי שנאסר מקצתו שהוא אומר שנאסר מקצתו דאמרי' דלמא טעה דמלתא דלא רמיא עלי' וכו' חיישי' דלמא כולו נאסר אבל אם ידוע לאחרים שלא נאסר אלא מקצתו נכשר נמי מקצתו וכו' עכ"ל וזהו כד' הפר"ת וגם בזה יש להסתפק כמ"ש השפ"ד וע' בש"ך חו"מ סי' ע' סק"ו שהביא בשם כמה ראשונים דהא דמלתא דלא רמיא כו' קאי אעדים ומוכח דגם בעדים אמרי' כן אבל י"ל דהיינו בהוכחשו בזה משא"כ בסתמא וע' ברא"פ סי' ל"ו סוס"ק רכ"ז שהעלה דבשנים גם בטרידי בעבודתם מהימנו ע"ש ועתוס' פסחים י"ב ע"א ד"ה אלא וסוד"ה לר"מ וכו' דאין לתלות טעות בשנים גם בדבר שהאדם עשוי לטעות ע"ש וה"נ בזה וע' תשו' רדב"ז חלק ז' סי' נ"ב באמצע התשו' שהוכיח משם דגם בטעות השוה בשניהם לא תלינן טעות בשנים ודחה דברי ח"א שרצה לחלק בזה והעירני ח"א מתשו' רמ"א סי' נ"ד בטעם היתר שמן זית שכ' שהרי טעמנו אותו כמ"פ ולא הרגשנו בו טעם שומן חזיר והרי הוי מלתא דלא רמיא ובע"כ משום דכמה אנשים טעמו ובכה"ג לא תלינן בטעות ויפה העיר ואולי משום דטעמו כמה פעמים לא שכיח שלא ירגישו בשום פעם בטעמו וע' תב"ש סי' א' סקל"ו בהיתר אחרים רואים אותו דמסיק דגם בלא ידעו ששחט לאכילה רק ראו במקרה מהני ובפ"כ דבכה"ג גם בלא רמיא מהני אבל גם בזה י"ל משום דלא טרידי. וכה ראיתי בשו"ת חסל"א חיו"ד סי' ל"ז שתמה ע"ד פר"ת מדוע חילק בין ע"א לשנים דבאיסורים הרי ע"א נאמן ואין לחוש בדדמי ואולי שנים לאו דוקא אלא דהשוחט משום דטרוד אינו נאמן והביא מד' מלחמות יבמות פ' האשה שהלכה ונו"ב מ"ק חא"ע סי' כ"ח וכבר העיר השפ"ד בזה ואני מצאתי בתוי"ט פ"ז דאהלות מ"ה בשם מהר"ם דמוכח כן ומ"ש החסל"א שם שזהו דעת היש"ש פג"ה סי' מ"ב במה שחילק בין סכין לכף המעיין ביש"ש ימצא דכונתו כמ"ש במש"ז סי' צ"ו סק"ד דעיקר החילוק בין היכא שהדרך לעשות כן והוא אומר ברי להיפוך אינו נאמן משא"כ היכא די"ל כך או כך וע' רא"פ סי' ל"ו הנ"ל ג"כ בזה ומ"ש החס"ל בהא דחולין ב' וגם מ"ש לחלק דהיכא דאפשר שיבא לפעמים לידי קפידא בזה לא הוי בכלל מלתא דל"ר והביא מחגיגה כ' יעוין בתשו' נו"ב מ"ת חיו"ד פי' ט"ז ובתב"ש סי' זה סקכ"ט באמצע דבריו בזה וע' תשו' מהרי"ט בשניות חא"ע סוסי' ל"ג דהיכא דיש הוכחה שחזר לדקדק על הדבר לצורך אחר שוב הו"ל מלתא דרמיא עלי' ודוקא היכא דלא איכפת לי' כלום אמרי' דהוי לא רמיא ולאו אדעתי' וע' בקו"ע שבא"ע סוסי' י"ז אות ש"פ בזה וע' תשו' צ"צ סי' ס"ד וסי' ס"ה ובקו"א שם מהא דחגיגה י"ט וע' בחי' או"ח סי' תמ"ז סקל"א בזה וע' בשו"ת שו"מ מ"ת ח"ג סי' קל"א עוד בזה וע' תוי"ר שהביא ג"כ מפ"ז דטהרות וחגיגה כ' הנ"ל רק שהוכיח מזה להחמיר היפוך ד' חס"ל הנ"ל:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה