דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן יח · יד
וה"מ כשהרגיש וכו' שחיטתו פסולה וכו' בשפ"ד סק"ח חקר אי הא דבמלתא דלא רמי' עלי' אינו נאמן הוי מה"ת או רק מדרבנן ובשפ"ד סי' צ"ד סקכ"ח הביא בשם הק"ס דהוי רק מדרבנן וצידד עפ"ז דבאי"דר י"ל דנאמן לומר ברי לי והיינו משום דאינו דבר ברור לגמרי שלא דקדק ופי' בזה מ"ש הר"מ ה"ז קרובה לספק נבלה ע"ש אבל מלשון הירושלמי שהובא בתוס' סוכה ט' ע"א ד"ה סוכה וכו' מצה ישנה וכו' מכיון שלא עשאה לשם פסח דבר בריא הוא שלא דקדק בה ע"ש משמע דהוי דבר ברור ופ' בסד"ט סי' קצ"ו סקמ"ב שצידד ג"כ דהוי רק מדרבנן וע"ש סקל"ז ותבין אבל יש לחלק דהתם הרי בדקה בכונה אלא שאינה בשעה שחייבוה חז"ל לבדוק ע"ש ותבין ועמש"ל סי' י"ז סק"כ בזה בשם תשו' כ"ס ואי נימא דבדרבנן יש להקל א"כ יש נ"מ בפגם פחות מחג"צ דהוי רק מדרבנן כמש"ל סק"ה בסופו דיש להקל בכה"ג אבל נראה לי ראי' דגם בדרבנן אסור מד' בדה"ב שבב"י סוסי' קכ"ח בדין יין של קראים שנשבע בעל היין שלא נגע בו דאת"ל דנאמן על השבועה מ"מ מלתא דל"ר עלי' לאו אדעתי' ע"ש הרי דגם בסתם יינם דרבנן אסור וע' בט"ז פי' ק"צ סק"מ ונה"ך שם דמוכח ג"כ כן אבל בתוה"ש שם תי' באמת דבכתמים הקילו וי"ל דשאני כתמים דקילי טפי משאר איסורי דרבנן וכבר כ' בשו"ת כ"ס הנ"ל להוכיח מהא דא"ח תמ"ז דגם באיסור משהו דרבנן אסור ועפמ"ג א"ח שם בא"א סקכ"א שכ' בפשי' דגם בדרבנן אסור ולשי' הא"ר סקכ"ב שם נראה דבהפ"מ יש לצדד להקל וע' ברא"פ סי' ל"ו ס"ק רכ"ז מ"ש בזה: