דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן יח · ח
וראיתי בפר"ח סק"ג שהוכיח מבה"ג דנקט רק הא דבמערבא בדקו וכו' צריכה בדיקה אבשרא ואטופרא כו' וכ"ה ברי"ף ש"מ דלא ס"ל כר"ח ור"ל ובדיקת טופרא היינו הרגשה כל דהו אפי' פחות מחוט השערה והעמיס שכ"ה ד' הרשב"א ור"ן וגם הרא"ש מודה ובסקי"ג האריך שנית בזה והביא מהכנה"ג שכ' בשם ס' הזכרונות שכ' וז"ל נמצינו למידים דפגימות הנרגשות בצפורן או בבשר אע"פ שקטנה ביותר ואין צפורן ובשר נכנס לתוכה לכ"ע פוסלת והד קהמן הדקה היא הנראית לעין השמש ואינה נרגשת לא בבשר ולא בצפורן ואינה נאחזת אפי' בשערה לכ"ע ראש השיבולת מקרי ואינה פגימה ולא נחלקו אלא בפגימה הנאחזת בשערה דכולהו רבוותא פסלי חוץ מרש"י עכ"ל. וכ' הפר"ת דאין פסק זה נראה אלא כמ"ש הכנה"ג שם בשם דמש"א שהעיד שבמושב זקנים נבדק הסכין ולא הרגישו בצפורן ונראית פגימה קטנה לעין השמש והטריפו העוף והעבירו השוחט מאומנתו וביאר הענין דע"י צפורן יוכל הבקי להרגיש אפי' פגימה דקה מן הדקה כל שנראית לעין השמש ולכן העבירוהו כיון שנתברר שאינו מרגיש בצפורן מה שנראה לעין השמש וכן עיקר לדינא ע"ש ובש"ע הרב ז"ל ובשו"ת שבסופו סי' ז' העתיק ג"כ דבריו וכ' דגם ד' הרא"ה שפי' חג"צ מלשון ויחגרו הוא כדעת הפר"ת ובקו"א שבש"ע ביאר כן באורך ע"ש מ"ש עוד בזה והנה מ"ש הרב שגם ד' הרא"ה הוא כן הוא תמוה מאוד דכבר ביארתי לעיל סק"ו שדעת הרא"ה מפורש דגם ראב"י דבדק בחוט השערה לא אצריך לה אלא לחומרא בעלמא וא"כ בע"כ דשיעורו של הרא"ה הוא יותר גדול מכחוט השערה. וגם מ"ש הפר"ת שגם דעת רשב"א ור"ן הוא כן הוא תמוה דהא מבואר בדבריהם דמ"מ בעי' אוגרת חוט השערה עכ"פ וז"ל הרמב"ן בחי' לחולין י"ז ונ"ל דאמוראי נינהו דלמאן דבדק אבשרא וטופרא וחוט השערה ושמשא ומיא אפי' פגומה קטנה שבקטנות שאין הצפורן חוגרת בה פוסלת בשחיטה ובלבד שתחגור או צפורן או בשר או אפי' חוט השערה אבל אם אינה חוגרת כלום ה"ז דומה לסאסאה וכו' עכ"ל ומבואר דשיעור דחוט השערה הוא היותר קטן שבהם אבל בפחות מזה לא החמיר וגם כבר הבאתי ד' ריטב"א בביאור שי' הגאוני' דמפורש להקל דיעבד גם בכחוט השערה וא"כ אין שום מקום להחמיר עוד יותר משיעור חוט השערה הנזכר בש"ע אף שרואין לעין השמש איזה פגם ואין להעביר השו"ב בכה"ג וע' במש"ז סק"ב שכ' ג"כ דהעברת השו"ב הי' רק למגדר מלתא ולא מדינא: