אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן יח · ז

ו

מיהו בעיקר ד' רמב"ם ראיתי בל"א חולין שם שהעלה דמדרבנן פסול בכ"ש ומה"ת בעי' כחג"צ וע"פ דבריו הי' מקום לומר לשי' הסוברים דגם בשאר איסורים אין שבות במקדש וע' בפתיחה אות י"ב א"כ מה"ט נקט הרמב"ם בהל' ביהב"ח כשיעור סכין של שחיטה בקדשים אבל יפה כ' הנח"א שבאשכול סוסי' ח' מד' הכ"מ פ"ג מה"ש הי"ג דהיכא דנקט רמב"ם פסולה היינו נבלה ודאי מה"ת א"כ מדוע נקט הרמב"ם גבי פגם חלם כ"ש ה"ז פסולה ובע"כ דהוי מה"ת אבל ראיתי בגה"ש על הירושלמי פ"ז דפסחים הי"א שהעלה דכונת רמב"ם הוא לפמ"ש הרמב"ם פ"א מכהמ"ק הט"ו וכ"מ שם דסכין שנפגם פגימה גדולה שהשחזתה ניכר פסול ואין משחיזין אותו והיינו בפגם כחג"צ וזהו כונת רמב"ם פ"א מביהב"ח הנ"ל וזה נכון ואם כי מהש"ס גופא שם יש לדחות דבריו שם אבל מד' הכ"מ נראה כדבריו וע"ע בשו"ת שו"מ מ"ג ח"א סי' קמ"ב. ומ"מ נראה דעת רמב"ם דכל הני שיעורי חדא נינהו והיינו כחג"צ וכמש"ל וראי' לזה דאי נימא כשי' הסוברים דטעמו משום דהנך אמוראי פליגי על ר"ח א"כ אמאי לא כ' הרמב"ם דברי הנהו אמוראי לבדוק בשמש או במיא וכדומה וכיון שהשמיט דברי כולם בע"כ משום דכולהו חד שיעורא נינהו ושיעור תלם כולל פגם כחג"צ דאל"כ אינו נכנס בגדר שם תלם. ובפרט דלפמ"ש הרא"ש בדעת הרי"ף י"ל כן גם בדעת בה"ג ורמב"ם דבכלל בדיקת בשרא וטופרא היינו נמי שיעור חג"צ וכמש"ל. ולכן אף דלכתחלה חלילה להקל בפגם הנראה לעין גם באינו נרגש בצפורן ומכ"ש בנרגש קצת גם בדיעבד אסור כדעת הש"ע אם עכ"פ הפגם כחוט השערה אבל לשי' רוב הראשונים בעינן דוקא שיהי' כחג"צ והיינו הרגש גדול שמעכב הילוך הצפורן להלאה וראוי לצרף דעתם לס"ס או במקום שיש שאר סניפים ובדיעבד:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה