דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן יח · ה
ומה שהאריכו בדעת הרא"ש הנה בתשו' מהרי"ט ח"א סי' ו' ביאר ג"כ ד' הרא"ש דכל הנך מ"ד דבדקו בשמשא ומיא היינו רק לברר בזה אם יש בו כחג"צ ואידי ואידי חד שיעורא ומ"ש הרא"ש דכל פגימה שמרגיש בה היינו שתחגור בה כלומר אינה הרגשה כל דהו וכיון שכן בדיקה דאבישרא נמי לאו הרגשה כל דהו וכו' ע"ש וראיתי בשו"ת בשמים ראש המיוחסות להרא"ש סי' ר' שכ' וז"ל וע"ד הפגימה בסכין שכתבת שיש דוחים דברי ר"ח מהלכה ולא בעי חג"צ ממש אלא כי הני אמוראי דבדקי בשמשא ובלישנא אומר אני לא שמיע לי ולא פ"ל הדין שיטתא ודברי רב חסדא חסדאין מילי' בחסד ואמת אמרו הלכה הוא וכן כתבו בשם רש"י ז"ל עכ"ל ובכפ"ד סוסי' רצ"ט כ' שהכריע בהגהותיו לסי' ר' דהעיקר בדעת הרא"ש דבעי' חג"צ כפירושן של רוב הפוסקים ודלא כהפר"ח שהשווהו עם הרא"ה וגם החולקים על ר"ח אינו אלא מדרבנן ע"ש אבל לא באו הגהותיו לסי' ר' בדפוס כלל: