אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן יז · ט

ח

שפשטה ידה וכו'. ואם כפפה ידה דעת היש"ש והש"ך להתיר והתב"ש סק"ב דחה ד' יש"ש והאריך לאסור וביאר טעם השמטת הרי"ף ורמב"ם וסמ"ג משום דס"ל דשמואל פליג ארב וכמ"ש הה"מ ואני מצאתי בחי' הר"ן לחולין שם שכ"כ בפשי' דרב לא ס"ל כשמואל ומפרש למתני' בדכייפה ופשטה והדר כייפה דוקא ואעפ"כ בר"ן שברי"ף כ' בפשי' דמוכח בגמ' הא החזירה כלומר שהיתה ידה פשיטה וכפפתה כשרה ולכאורה הוא תמוה דהא קיי"ל כרב באיסורא ונראה עפמ"ש בחי' הר"ן שם בהא דאר"ח מנא אמינא לה וכו' אילימא. בסוף שחיטה כל היכא תיתי ותיזול וכו' וכ' הר"ן וז"ל כלומר דחזרת יג פרכוסתא תיא ולא משמע דבסוף שחיטה בעינן כולי האי וכו' עכ"ל ומבואר דס"ל דר"ח דייק דבריו מדיוקא דמתני' דמפרש כשמואל הא החזירה כשרה ומינה דייק דבאמצע בעינן וכן מצאתי בחי' הרמב"ן לחולין שם וגם רבא דחי רק משום דסובר דבידוע שנשמתה וכו' וכיון דר"ח ורבא ס"ל כשמואל קיי"ל הכי והא דאמר רבא לקמן הלכתא כי הא מתניתא וכו' מבואר בחי' הח"ן שם וז"ל מדאמרי' עוף איצטריך לי' ש"מ דלא אתי רבא לאפלוגי אמתניתין כלל ופרכוס זנב בבהמה מהני לרבא נמי כסתם מתני' ואע"ג דהכא לא נקט לי' אלא בעוף ליכא למימר דפליג אמתני' וס"ל כר"א בר"י וכו' דא"כ אדקאמר עוף אצטריכא לי' דלא תנן לימא כשכוש זנב אצטריכא לי' ולאשמעינן דדוקא בעוף אבל בבהמה לא א"ו וכו' עוף רבותא קאמר וכו' עכ"ל וגם בעיטור ובאשכול סי' י"ג הביאו ראי' זו להתיר כשכוש זנב בבהמה ובדין כפפה ידה בדקה מבואר באשכול שם ג"כ דכשר ומברייתא יש לדייק הכי וכמ"ש בעה"מ ראי' זו ע' נח"א שם ובעיטור כ' וז"ל ואמר רבא הלכתא כהא מתניתא דתניא בהמה דקה שפשטה ידה וכו' פסולה בד"א ביד אבל ברגל בין פשטה ולא כפפה בין כפפה ולא פשטה כשרה וה"נ אם היתה פשיטה וכפפה כשרה וכו' עכ"ל וסיום זה אינו מובן והוא כפל לשון ונראה פשוט דט"ס הוא וכצ"ל וה"נ אם היתה ידה פשיטה וכפפה כשרה וסיים בפיטור וז"ל ולא חזינן לרבוותא להנו מילי וכתבינן מאי דס"ל עכ"ל ובאשכול כ' רק בדין כשכוש בזנב וז"ל הגרי"ף (הרי"ף) לא כתב ובהדיא שכשכוש בזנב מהני בבהמה וחזי לן דמהני נ"ל ולעיל בדין חזרת יד בדקה לא הזכיר כלל מהשמטת הרי"ף דכוון דס"ל דגם מברייתא מוכח כן א"כ כיון דהרי"ף העתיק הברייתא הכי פ"ל וגם מהר"ן נראה להדיא דס"ל כן בסי' הרי"ף וכ"נ דעת המלחמות שלא השיג ע"ד בעה"מ בזה ובפרט שהרי גם הרא"ש השמיט ד"ז ואפ"ה כ' הטור בפשי' להקל ואיך יתכן שלא יזכיר דעת אביו להחמיר ואח"ז בדין הטילה רעי וצועקת כ' הטור דהרמב"ם ורא"ש לא כתבוהו וכאן ולא כ' כלום ופסק להקל ובע"כ דס"ל כמ"ש וכיון שדעת הבעה"מ ורמב"ן ורשב"א ור"ן ועיטור ואשכול וכלבו ורי"ו וטור מפורש להקל ולא נמצא בפוסקים מפורש להיפוך רק באו"ה נראה כן והגם שיש מקום לדקדק מהשמטת רי"ף וש"פ להיפוך הלא עינינו הרואות דכמ"פ ס"ל דאין ראי' מזה דממילא נשמע מדיוקא ונקטו מסקנא דלישנא דברייתא בקצרה וכבר כ' בתה"ד שהובא בב"י א"ח סי' ק"ס דאף דכל ספק פלוגתא בטהרת ידים להקל אך מאי דאשכחנא בהדיא בפסקי הגאונים לאיסור ולא אשכחנא בפסקי גאון אחר בהדיא להיתר אלא דדייקי' מיני' בהוכחה דהכי סבר קשה לסתור בזה דברים המפורשים בהדיא עכ"ל וכיון דגבי נט"י כל ספק להקל ואפ"ה ס"ל דבכה"ג אינו בגדר ספק א"כ ה"ל י"ל בזה להיפוך ובב"י שם רסי' קנ"ט הביא ג"כ ד' תה"ד בדין נקב פחות מכונס משקה וכ' הב"י עלה ואיני יודע למה אינו מחשב ד' הרא"ש ורבינו מפורשים להיתר שהרי עכצ"ל וכו' וכיון דע"כ צריך לפרש כן בדבריהם כאלו הוא מפורש בהדיא הוי ע"ש ועמש"ל סי' ב' סקי"ג ג"כ בזה ועמש"ל סק"א בזה. אבל כאן הרי רי"ו וטור ס"ל בדעת הרא"ש להקל אף שהשמיטו ובע"כ דס"ל דהוי בכלל לישנא דברייתא שהעתיקו וא"כ גם כוונת הרי"ף ורמב"ם כן הוא ובפרט דלשי' הה"מ טעם השמטת רמב"ם משום דרב פליג אשמואל ובתוס' ד"ה גועה וכו' מבואר דרבה ס"ל כר"ג וכיון דשמואל ס"ל כרבנן הלכתא כוותי' וא"כ גם דעת תוס' להקל וכ"ה דעת היש"ש וכן ראיתי בדמש"א שביאר טעם השמטת רי"ף ורמב"ם כדעת יש"ש ופסק כן וכ"ה דעת הש"ך ואף דהתב"ש כ' דהש"ך לא הכריע בפלוגתא זו הנה מדהביא דעת המקילים באחרונה מוכח דס"ל כן ובפרט דבס' הארוך מש"ך כ' להדיא דהעיקר להקל והביא משחיטת מהרי"ו כמה חומדות ותמה עליו וכ' דרוב הפוסקי' ס"ל גם ביד להקל בכפפה ע"ש ולכן נ"ל להקל בהפ"מ. ועוד דהא בכשכוש בזנב בבהמה הסכים התב"ש בעצמה בסק"ד להקל בהפ"מ וכל הטעמים שייכים גם בדין כפפה ידה וכבר הבאתי בשם האשכול דפשי' לי' טפי בדעת הרי"ף להקל בזה מבכשכוש זנב זנב ודלא כרשד"ם שכ' להיפוך א"כ הדבר ברור להקל גם בכפפה ידה וגם בדין כשכוש בזנב יש להקל גם בלי הפ"מ וכמ"ש הט"ז והש"ך. ונ"ל עוד ראי' מדברי הד"מ או"ח סי' שס"ג אות ט"ו בדין אי חיישי' שמא יעלה הים שרטון שהוכיח הב"י מהרי"ף שהשמיט ד"ז דס"ל כרמב"ם דלא חיישי' וכ' הד"מ וז"ל ואף זה אינו נ"ל לדחות כל האחרונים וכו' ואף בדעת הרי"ף אינו הכרע דסבר לא חיישינן דהרי השמיט ד"ז לגמרי עכ"ל וה"נ בנ"ד:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה