דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן יז · ח
כיצד הוא הפרכוס בבהמה דקה ובחי' וכו'. טעם החילוק בדקה וחי' בין יד לרגל וגם ההפרש בין דקה וחי' לבהמה גסה לא נתבאר בפוסקים ומצאתי בכלבו סי' ק"ט וז"ל שהרגלים כבדים על הבהמה לפי שהם רחוקים מן הלב והראש ובהמה גסה שאבריהם כבדים עליהם אם לא הי' מעט חיות בה לא הי' לה כח לא ביד ולא ברגל לא לפשוט ולא לכפוף לפיכך בין ביד בין ברגל אם פשטה אף שלא כפפה וכו' כשרה וחי' אפי' גסה היא כבהמה דקה לפרכוס לפי שהוא קלה להתנועע ועוף אע"פ שהוא קל בתנועתו לא החמירו בו בפרכוס וכו' והטעם מפני שאין כח חיותו גדול לפיכך במעט חולי אפס כחו ואם תקף חליו עד שקרוב למות לא הי"ל כח אפי' לרפרף בעינו או לכשכש בזנבו ולפיכך וכו' כשר עכ"ל ומזה נראה דאם נענעה המסוכנת בראשה או בגופה לכאן ולכאן ל"מ כלל דכיון דעיקר החיות בראש יוכל להיות הנענוע גם אחר כלות חיותה וז"ל בה"ג אבל בגסה בין ביד בין ברגל אפי' פשטה ולא החזירה כשרה מ"ט משום יוקרא עכ"ל זהו כד' הכלבו וע' בשו"ת ח"צ סי' ע"ז באמצע התשו' ודוקא ידים ורגלים שרחוקים מן הלב וראש מהני בהו הפרכוס אבל צ"ע דהא רב אמר דכישכשה באזנה ה"ז פרכוס וא"ל שמואל איצטריכא לי' לאבא לאזוזי אוני וכו' ופירש"י לאזוזי אוני לפרכס האוזן בתמי' דפרכוס חיות גדול הוא זה וכו' שאני אומר שא"ב כ"כ אלא כל פרכוס וכו' ע"ש וס"ל לשמואל דגם ידה פשוטה וכפפה מהני והכלבו הביא בשם ר"ז דהלכה כשמואל א"כ מוכח דמכ"ש דכשכוש באוזן מהני אע"ג דסמוך לראש ומכ"ש אם מכשכשת ומנענעת בכל הראש. וגם לשי' התב"ש דפסק דלא כשמואל היינו משום דס"ל כמ"ש הה"מ דרב פליג אשמואל אבל בזה דגם רב מודה בודאי מהני וגם בתוס' ד"ה גועה מפורש דכשכוש באוזן עדיף מיד ורגל אך לשי' התב"ש סק"ו דכשכוש באוזן ל"מ י"ל דה"ה בנענוע כל הראש ל"מ בבהמה ויבואר לקמן סקי"ז. והנה נשאלתי אם עגלים דינה כנסת לענין פרכוס או כדקה ועסי' מ"ו ס"ה ובש"ך סקי"ג וסי' נ"ז ס"א וש"ך סק"ב ולכאורה לפמ"ש הכלבו והבה"ג דטעמא משום דבהמה גסה יש כובד באברים משא"כ חי' י"ל דעגל קל באברים אבל נ"ל דדינו כגסה וראי' מש"ס דע"ז ט"ז ע"א חי' גסה כבהמה דקה לפרכוס ולא למכירה ושם י"ד פ"ב דבמכיר' עגלים דינן כגסה וא"כ אי נימא דבפרכוס דינן כדקה איך נקט הש"ס דחי' גסה כבהמה דקה לפרכוס ולא למכירה הרי איכא עגלים דבפרכוס בכלל דקה ובמכירה כגסה ובע"כ דגם בפרכוס דינה כגסה וצ"ל דגם עגל יש לו כובד בטבעו. ומצאתי בתשו' מהר"ם מלובלין סי' צ"ג בדין דרוסת זאב בעגל שכתב וז"ל ומ"ש לדקדק מהרמב"ם ולפרש דגסה ודקה דקאמר ר"ל בקומה וגדלות לא במין דברים רחוקים תן דלא נמצא בשום לשון תנא ופסקן שיקרא עגל בשם דקה וכו' עכ"ל וזהו כמ"ש: