אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן יד · יא

י

אך לפמש"ל בשם מהריט"א דדוקא היכא דהאיסור וההיתר באים שניהם ביחד ל"מ ביטול אבל היכי דבא המבטל או המתבטל לבד בתערובות בטל א"כ מיושב קו' הנ"ל בפשיטות וע' בסמ"ח על החינוך מצוה ג' שהוכיח ג"כ מהא דנדרים נ"ח דגידולי היתר מעלים האיסור והא התם נולד ההיתר בתערובות ואפ"ה מהני ביטול ובע"כ דכיון דעכ"פ האיסור הי' מקודם בפ"ע מהני ביטול וע' בשו"ת שו"מ מ"ג ח"ב סי' ס"ח ג"כ בזה ותמהני שלא ראו ד' התב"ש סי' זה סקי"ב שהעיר בזה וכ' דיש שם טעמי אחריני אבל לא זכיתי להבין כוונתו כעת וע' בשו"ת ב"א חאו"ח פי' נ"ו באמצע התשו' שהוכיח מהר"ן בע"ז שכ' דטעמא דזוז"ג משום ביטול והא התם באו הגורמים בתוך הפרי בתערובות ובע"כ דלא ס"ל כהמרדכי הנ"ל אבל אינו מוכרח דהא התם אינו בגדר ביטול גמור דגם בלא רובא בטלי הגורמים זב"ז וכמ"ש הב"א בעצמו שם וע"ש שתמה גם עמ"ש הר"ן לחלק בין היכא דאפשר לגורם היתר להיות אסור דזהו רק למ"ד מב"מ ל"ב וע' בב"מ סי' קס"ט ס"מ הנ"ל מ"ש סמוכין מד' רש"י יבמות פ"ו שכ' דאיסור טבל בשביל התרומה שבו בעכצ"ל דס"ל כהמרדכי דאל"כ תיקשי שיתבטל מה"ת ברוב אבל אינו ראי' דמלבד מש"ש מהר"ן נדרים פ"ד ע"ב אף גם י"ל דהתם גזיה"כ להפריש התרומה ומצותו בכך שלא יתבטל וע' ביצה ל"ח ע"ב וכה"ג י"ל בהא דתמורה ט"ו ע"ב והאיכא מתו בעליו ומסיק דרובא הוי וגם י"ל דהתם לר"י מב"מ ל"ב ומד' הר"ן נדרים פ"ד שהביא הב"מ הנ"ל מוכח דלא ס"ל כמרדכי ע"ש ותבין ויש להעיר בהוריות ו' ע"א מנ"ל לר"פ הא וכו' אלא הכא מי הוי חיים וכו' ודלמא מועטין כו' הכתיב וכו' וברש"י ד"ה הא לא מצית וכו' והאי כחטאת שרוב בעלי' קיימין ומש"ה קרבה ע"ש וק' הרי נולד האיסור בתערובות ול"מ ביטול אבל אי נימא דהיכא דמקודם הי' הכל היתר שפיר בטל ניחא ואולם לפמש"ל בשם מהריט"א נראה דכונת המרדכי רק בדבר שמתחלת הוייתו וביאתו לעולם הכי רבותי' שיבאו שניהם יחד ל"מ ביטול אבל היכא דמקודם הי' א' בפ"ע אף שהי' מותר או אסור אין נ"מ בזה כלל ושפיר בטל זב"ז וכן מצאתי בא"ז הל' חליצה סי' תרע"א אות ג' וז"ל קשה לי אני המחבר יתבטל הרוק בהדם ונ"ל דהואיל ורבותי' דהאי רוק הכי שבאים שניהם מפי' יחד אין שייך בו ביטול שאין שייך ביטול אלא בדבר שהי' זה לבד וזה לבד ונתערבו עכ"ל ומבואר דס"ל ג"כ כהמרדכי ולא כמו שדימו איזה אחרונים שדעת מרדכי הוא דעת יחיד והרי גם הא"ז סובר כן אבל מבואר מלשונו דלא תליא בזמן חלות איסור או היתר רק אם רבותי והוייתו מתחלת ברייתו לעולם בכך ולכן ס"ל להמרדכי בנימוק השליא דכיון דהולד הי' ניכר ברחם אמו עכ"פ קודם שנימוק שפיר בטל ועפ"ז נסתרו כמה דברים ממ"ש למעלה וגם דברי כמה אחרונים בכמה מקומות ואין להאריך יותר. אמנם מד' האשכול סי' כ"ד שרמזתי לעיל סק"ד שתי' דהא דהולד כולו מותר אף דיונק מאבר היוצא משום דבטל במיעוטו ע"ש ולפמ"ש דלא תליא בזמן חלות האיסור וכן לפמש"ל סק"ד בשם צל"ח ביצה מוכח דלא ס"ל כהמרדכי דהא התם ג"כ בא לעולם בתערובות אבל צ"ע דהא ר' יהודא הוא מרי' דשמעתי' דאבר היוצא והוא ס"ל דמב"מ ל"ב ואמאי שאר הולד מותר שוב מצאתי בתשו' מהרי"א יו"ד סי' שפ"א שהביא קו' זו בשם הח"ס על גוף ד' הש"ס ותי' שם בכמה דרכים ע"ש:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה