אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן יג · ב

א

סעי' ב' מותר באכילה. הא דדמו אסור הביא בב"י בשם הרא"ש דהוי כדם האברים ובפ' האשכול סי' כ"ד ביאר משום שמתערב תמיד עם דם אמו וניזון ממנו הוי כדם אמו והביא עוד הב"י בשם הר"ן דליכא למיגמר שריותא מכל בבהמה תאכלו אלא במידי דבר אכילה אבל דמו דמשקה היא אע"ג דאשכחן אכילה גבי דם אפ"ה כיון דאיכא לאוקמי קרא אמידי דבר אכילה לא מוקמי' לי' אדם ע"ש וכ"ה בריטב"א שם וע' בפ"י פסחים כ"ב ע"א בתוס' ד"ה והרי דם וכו' ג"כ בזה וכוונתם דאע"ג דקיי"ל דשתי' בכלל אכילה וגם מצינו אכילה ממש בדם כגון שהקפהו ואכלו ע' חולין ק"כ ותוס' שם מהא דמנחות כ"א [וע' תוס' שבועות כ"ג ע"א סוד"ה גמר וכו' במ"ש מהירושלמי ודבריהם צ"ע כמ"ש בהגהת רע"א דבירושלמי דחי לה דבתוספתא קאי לענין טומאה ובמק"א תמהתי מתוספתא שהובא בר"ש פ"ג דטהרות דגם בטומאה אם חישב לאוכלין גם דם שקרש מקרי אוכל] מ"מ כיון דהכא אשמעינן קרא חידושא דהתירא יש לנו למעט ההיתר ולומר דקרא קאי רק על דבר שדרכו תמיד באכילה וכגון חלב וגיה"נ ואע"ג דגם בחלב משכח"ל שמעחהו וגמעו כדאי' בחולין שם מ"מ סתמו אינו עומד לכך ועתוס' שם ד"ה לרבות משא"כ בדם סתמו לשתי' וע' במעיו"ט על הרא"ש פ"ו דברכות אות כ' ולפמ"ש יש לפקפק בדבריו ולפ"ז נראה דבחלב לשי' הר"ן דס"ל כהמתירין גם בהמחהו וגמעו שרי בב"פ כיון דסתמו לאכילה ובזה נראה במ"ש התוס' בב"מ פ"ז ע"ב ד"ה שבעך וכו' ולא הוי דרשינן ואכלת ולא מוצץ דשתי' באכילה וכו' ע"ש ולכאורה הוא נגד ד' הר"ן וריטב"א הנ"ל דכיון דאיכא לאוקמי קרא באכילה מנ"ל לרבות שתי' אבל לפמ"ש דכונתם רק דיש להעמיד קרא במידי העומד מסתמא לאכילה ואפי' דרך שתי' שרי א"כ ה"נ בזה [ובמק"א העירותי במ"ש בב"י או"ח סי' ש"כ בשם ש"ל בדין מציצת ענבים בשבח דמציצה ל"ה בכלל שתי' ומד' התוס' הנ"ל נראה להיפוך] וע' תשו' מהר"ם שיק חיו"ד סי' פ"ט מ"ש ע"ד הר"ן הנ"ל וריטב"א שבועות כ"ג בזה:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה