דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן יג · א
סעי' א' בהג"ה אבל אסור לאכלן חיים משום בל תשקצו. בתב"ש סק"ב האריך בזה אי הוי מה"ח או רק מדרבנן והביא ד' פר"ח סי' קט"ז שהביא ראי' מהר"מ בסה"מ דאינו חייב מלקות עליו כי פשטא דקרא בשרץ לבד ומוכח דהוי מדרבנן והתב"ש דחה דר"ל דאינו לוקה דהוי לאו שבכללות ומ"מ לקי על שרץ משום דפשטי' דקרא בהכי מיירי והביא מהכ"מ פי"ב מעכו"ם שכ' כה"ג והעירוני דהי"ל להביא טפי ד' התוס' יומא ל"ו ע"ב ד"ה לאו וגם במ"ש התב"ש בשם פרישה דכל מיני שיקוץ א' הוא ול"ה לאו שבכללות ותב"ש השיג מסנהדרין ס"ג דלא תעבדם הוי לאו שבכללות צ"ע לענ"ד שלא הביא ד' התוס' מכות י"ח ע"א ד"ה ולילקי וע' בשו"ה כלל י"ח וע' בתב"ש שם בסופו שהביא מד' סמ"ק סי' פ' דס"ל דהוי מה"ת וע' בריטב"א מכות ט"ז ע"ב גבי ההוא מאן דשתי בקרנא דאומנא שהביא בשם הרמ"ה שנראה מדבריו דס"ל דהוי מה"ת אבל כל המפרשים כתבו דהוי רק מדרבנן דומיא דמשהה נקביו וקרא אסמכתא בעלמא ומבואר דס"ל דמשהה נקביו ודאי רק מדרבנן וגם הרשב"ץ בזהר הרקיע לאוין קצ"ד העלה דהוי רק מדרבנן כדעת רוב המפורשים זולת הרמ"ה וסמ"ק סי' פ' דס"ל דהוי מה"ת ע"ש ועפמ"ג או"ח סי' רס"ו בא"א סקי"ג בזה ועיין בקוה"י אות ל' סי' קס"ד וגם הוא לא הביא מהנ"ל ובמ"ש התב"ש ע"ד פרישה בענין לאו שבכללות ע' מקמ"ח סי' קט"ז בזה ויבואר שם אי"ה [אהבה"מ ע' במעי"ט חולין פא"ט ס"ק תפ"ב ובד"ח ברכות פ' מי שמחו סקפ"ד בענין בל תשקצו]: