דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן יא · יז
סעי' ד' בהג"ה מקצת שוחטין נזהרין וכו' בזה"ז נהגו השו"ב למכרם וס"ל דכל הנאה שנהנה מיחשב כאכילה וע' בד"ק סק"ג ונראה שסומכים עמ"ש הכר"ו דר"י החסיד שהזהיר בזה היא רק יען שבימיו היו הרבה מכשפים באווזות אבל בזה"ז אין להקפיד בזה כלל רק שנהגו השו"ב סלסול ודורשים לעצמם בשביל הריוח ולכן מקילים בכל אלה ואולם מחשש תערובות טרפות נהגו להשליך כמה רגלים לכלב ולחזור וסומכים עפ"ז להקל גם כשנודע להם אח"כ מאיזו אווזות שנטרפו וזה כמה שנים הייתי מפקפק מאוד בזה דהא כל זמן שלא נודע האיסור ל"מ ביטול וכשנודע לפעמים הרגלים כבר מחורכים וניטל עורן מעליהם דהוי חהר"ל כמ"ש בסי' ק"א ס"ג בהג"ה וש"ך וא"כ ל"מ ביטול וע' שפ"ד פי' ק"א סק"ח וסי' ק"י סקי"ג ומה שהשליכו איזו רגלים מהם אינו מועיל כלום דאף שהפילו קודם שנודע התערובות ובכה"ג מהני גם בהפילה בידים כמ"ש הש"ך סי' ק"י סק"מ אבל הרי מבואר בש"ך שם סקמ"ב דדוקא בהפילה לים מן התערובות ממש אבל בפירש מן התערובות והי' עדיין בעולם קודם שנפל לים וכבר נאסר היא וגם התערובות דהא כיון שהי' עליו נ"מ אמרי' כל דפריש מרובא פריש ל"מ כלל מה שאח"כ נפל לים וע"ש בש"ך סקמ"ג וסקמ"ד ותבין וה"נ בזה אף שמשליכו לחוץ הרי קודם שאכלו הכלב כבר נאסר הכל רק שלא נודע לנו עדיין מהתערובות א"כ ל"מ כלל להתיר עי"ז התערובות ואני רגיל להזהיר להשו"ב שאדרבא יקחו בתחלה מהתערובות אחד אחד לתשמישן עד שיושאר מיעוט קרוב לערך חשש שחוששין שמא יוטרפו ותלינן מכל מה שלקחו מהתערובות שהוא מרוב הכשרות דכל דפריש מרובא פריש וכמ"ש הש"ך סי' ק"י סקל"ג דקודם שנודע התערובות תלינן ברובא והשאר ישליך אח"כ ותלינן בי' שהוא מן מיעוט הטרפות וכעת מצאתי בשו"ת כ' סופר חיו"ד סי' י"ב שהאריך בענין זה לצדד להקל במה שנוהגין להשליך א' מעשרה דגם מה שמשליכין מצד שחוששין לספק טרפות דשכיח ומצוי הו"ל כנודע האיסור ומהני ביטול שהרי לשם כך משליכין שיתבטל וקודם שנחרכו הרגלים ועודם חיים ל"ה חהר"ל ודחה ד' הלחה"פ וגם אחר שנחרכו יש לצדד דל"ה חהר"ל שאין רגילים לבשלן לבדן רק בצירוף בשר אחר ובמחוסרין מעשה כזו י"ל דגם הרמ"א שפסק דגם קודם בישול הוי חהר"ל היינו במחוסר בישול לבדו משא"כ הכא שצריך עוד לצרף שאר בשר עמו גם הרמ"א מודה דל"ה חהר"ל והאריך בזה ובסוף התשו' העתיק כת"י מאביו הח"ס ז"ל מ"ש בענין זה וז"ל אודות מנהג השו"ב לוקח מכל אווז וכו' נראה כיון שכבר נהגו כן הוי בכלל שכירותן וכו' ומאחר שבדין הוא נוטל שוב שוחט דקפיד אסכנתא יאכלנו ומאן דלא קפיד ימכרם או יקח מחירם ולענין אם אירע טרפות באווזא רוב טרפות בוושט יוודעו קודם שנחרכו הרגלים ואם משליך א' לכלב או לגוי השאר מותר אך אם אחר שנחרכו לדעת הרמ"א סי' ק"א הוו חהר"ל וכל מה שנאכל ונמכר קודם שנודע מותר ומה שנשאר בבית השו"ב אסור א"כ לענ"ד במדינתינו אין רגל אווז חהר"ל אפי' אחר שנחרך ע"כ דינו כנ"ל משליך א' והשאר מותר והיינו נגד כל טרפה וטרפה משליך א' ואם לא יוודע לשוחט כלל שהי' טרפה בתערובות ושגג ואכל מה שאכל אכל וע"כ יש שוחטים יר"ש שלעולם זורקים מתערובות א' מעשרה שלא יכשלו בטרפות כי רחוק הוא שיהי' יותר מזה ומ"מ אם נודע להם שהי' יותר צריך להשליך כ"כ רגלים שהי' טרפות ודי בחומרא זו כי ההשלכה גופא בחשאר"ל חומרא הוא עכ"ל. ולא העיר כלל מהא דבלא נודע ל"מ ביטול וצ"ל דס"ל דבכה"ג שמשליך מצד הספק דשכיח הו"ל כנודע לו וכמ"ש הכ"ס הנ"ל וגם בשו"ת טטו"ד מ"ג סי' רל"ו נשאל בזה והשיב ג"כ כסברת הכ"ס הנ"ל אבל לא הביאו שום ראי' לזה ונלע"ד להביא ראי' לזה מהא דפ"ד דטהרות מ"ד המערה מכלי לכלי ונמצא שרץ בתחתון העליון טהור וברמב"ם רפי"ז מאה"ט כ' הטעם מפני שהן כלים ואין בהם דעת לישאל ותמה הראב"ד שהרי טומאה הבאה בידי אדם הוא וחי' הכ"מ דמאחר שלא נודע לאדם לא חשיבא ביד"א ובתוי"ט שם ביאר דלא תיקשי מהא דפ"א דנדה מ"ב היתה יושבת במטה דחשוב ביד"א אע"ג דלא ידעה שנטמאה היינו משום דהתם הואיל ודרכן של נשים להתטמאות בנדות הו"ל כנודע ע"ש ומבואר דבכה"ג שדרכן בכך הו"ל כנודע וה"נ בזה וכה"ג כ' התוס' בב"ק ס"ח ע"ב ד"ה הוא דאמר וכו' וכ"ת דהוי יאוש שלא מדעת שא"י אם לקטו אם לאו הא גבי תמרי דזיקא אמרי' בפ"ב דב"מ כיון דשכיחי דנתרי חשוב יאוש מדעת וכו' ע"ש ויש לדון בזה מהירושלמי פ"ב דערלה ה"א בסופה דהוי בעיא דלא איפשטא אם ידיעת ספק מתיר כידיעת ודאי וע"ש במה"פ וע"ש בר"ש מ"ג וע' בתוס' זבחים כ"ג ע"א ד"ה טומאת התהום וכו' ב' תירוצי התוס' אי הוי כנודע הספק קודם שחיטה ויבואר אי"ה לקמן סוסי' ק"י. ועכ"פ לדינא יש מקום להקל בזה אבל יותר נכון לנהוג כמש"ל. ובעיקר הדבר אם רגל אווז הוי חהר"ל יש לי לדון עוד לפמ"ש בנה"ך ומש"ז סי' ק"א סק"י לענין גריווין דכיון דאין מכבדין בגריוו א' גם הרבה ל"ה חהר"ל וה"נ י"ל בזה דהא אין מכבדין ברגל א' זולת בצירוף הרבה או שאר בשר ורוטב: