דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן יא · טז
בתוי"ר סי' זה העלה דאסור לשחוט נגד מראה שקורין שפיגעל שלא יאמרו לבבואה הוא שוחט וצריך להזהיר בעיו"כ שהולכין לבתי העיר לשחוט ויש מראות שלא ישחטו שם ורמז לבאה"ט או"ח סי' צ' שכ' כה"ג לענין תפלה והנה אמת שהרדב"ז ח"ד סי' ק"ז באמצע התשו' כ' דאסור להתפלל נגד מראה שלא יאמרו שמשתחוה לבבואה שלו אבל לענ"ד הרי בשעה שהוא משתחוה גם הבבואה שלו משתחוה לו וליכא חשדא משא"כ בשוחט ע"ג נהר דממטה למעלה ל"ה השתחואה ובפרט בשחיטה דבזה"ז ליכא איסור מדינא והא"ז ויש"ש מתירים לכתחלה אלא שהמנהג להחמיר א"כ אין להוסיף חומרות שלא נזכרו בש"ס ופוסקים וגם במה שראיתי בד"ק סוסי' ד' דאין לשחוט נגד מקום שיש בו ש"ו ושאר דמות של ע"ז לענ"ד אם אינו סמוך לאותו מקום והוא שוחה לצד אחר אין חשש כלל ואין להוסיף חומרות שלא נזכרו בפוסקים וגם מלשון הד"ק נראה שכ"כ רק שטוב להחמיר ולא מדינא: