דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן יא · ט
ולכן נראה עפמ"ש בחיבורי לחו"מ סי' ר"ח ליישב קו' בעל מנחת חינוך על תי' מהרי"ט הנ"ל לשי' הר"ן פ"ב דביצה דריבויא בשיעורא אסור מה"ת א"כ אכתי איכא תיקון דאם יאסר משום נבלה יהי' המעים אסורים לב"נ ולא יתקן בהם כלום ואם הוא כשר גם המעים מותרים והוי ריבוי בשיעורא ותרצתי שם דהא בשחיטה איכא נמי משום צובע אלא דאין צביעה באוכלין כמ"ש הח"צ ולרב כיון דאסורה באכילה ליומא מדרבנן שוב ל"ה אוכל ולרמב"ם כיון דמדאורייתא מותר באכילה הוי בכלל אוכל וזה תלוי בפלוגתא ר"מ ור"י בסוכה כ"ג גבי סוכה הראוי' לשבעה ובמנחות ס"ד מבואר דריבוי במלאכה חמור טפי מריבוי בשיעור וא"כ שוב לא יתקן כלום דאי נימא דאעל"מ שוב ל"ה אוכל ויתחייב גם משום צובע ע"ש. אך לפ"ז ביו"כ אמאי מהני שחיטתו וצ"ל משום דחזי לספות לקטן וכמ"ש רש"י בעירובין ל' בהא דמערבין לגדול ביו"כ ומשא"כ בשאר איסורים. ונודע דעת הטור באו"ח סי' שמ"ג דהא דאסור לספות לקטן איסורים הוא רק מדרבנן וע' במש"ז שם ונו"ב מה"ק א"ע סי' ע"ה וא"כ רק השתא דאסור מדרבנן לספות לקטן שחיטתו כשרה ביו"כ אבל בזמן התורה שוב אעל"מ ולכן משני רבא כגון שהי"ל חולה. וא"ש ודו"ק היטב. ויש לדון לפ"ז דביו"ט דקיי"ל אין חילוק מלאכות ביו"ט א"כ שוב אעל"מ ודוקא בשבת שחיטתו כשרה ולשי' ירושלמי פ"ג דשבועות ה"ד ומה"פ שם גם ביו"כ אין חילוק מלאכות לר"מ א"כ לר"מ בשוחט ביו"כ שחיטתו פסולה ואנן קיי"ל כר' יוסי דיליף חילוק מלאכות מקרא דועשה אחת מהנה ולדידי' יח"מ ביו"כ כמ"ש בשעה"מ פ"א משמטה ויובל עש"ה ותבין ובזה מיושב קו' הל"א שהבאתי לעיל סי' ב' סקכ"ז בהא דב"ק ע"א דלר"מ לשי' גם ביו"כ הוי ששא"ר ובע"כ דס"ל דשמה שחיטה ופריך שפיר א"ה בשבת נמי ובזה מיושבים דברי הרי"ף התמוהים שם ודו"ק היטב בכ"ז כי קצרתי: