דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן יא · ח
ואולם בגוף הדבר שכתבתי לעיל דהתיקון לב"נ הוא שלא יעבור בלפ"ע שבתי וראיתי דיש לפקפק דהא התם בשוחט חטאת לע"ז בחוץ בלא"ה אסור ליתנו לב"נ דש"ח הוא מן הנקברין כמ"ש התוס' ב"ק ע"ו להוכיח מש"ס דבכורות וגם איכא משום תקרובת ע"ז ואכתי ליכא תיקון כלל ובע"כ דהכוונה אם יקחנו הב"נ בעצמו ויגזלנו מהישראל שלא ברצונו ואף דגזל ב"נ מוזהר עליו ואזהרתן זו היא מיתתן ונהרג גם על פחות מש"פ אבל היינו בדאית לי' איזה שיווי משא"כ באיה"נ דקיי"ל הגוזל איה"נ פטור מלשלם גם ב"נ [ועמש"ל סי' י"ד סקי"ג אם אסור בהנאה לב"נ] אינו מוזהר ע"ז כלל וא"ל דמ"מ מוזהר דהוי גוזל שכר מצוה וכהא דב"ק צ"א שורי הרגת דמצי טען אנא בעינא למיעבד מצות דהריגת שורי וע' חולין פ"ז ותוס' שם. ז"א דכ"כ התוס' ב"ק ע"ו שם דש"ח דמצותו בקבורה ליכא מצוה כלל בקבורתן דטעמא רק כדי שלא יבא לידי תקלה ודוקא בפהמ"ק דמצותן בשרפה איכא מצוה משום באש תשרף ע"ש ובזה מיושב קו' המפורשים בהא דפסחים שם דפריך אהא דשחטו ונמצא בע"מ ומשני בדוקין שבעין ואליבא דר"ע ואמאי לא משני התם דתיקן מידי אמ"ה לב"נ ולפמ"ש ניחא דהתם דהוי מפהמ"ק דמצותו בשרפה ולשי' רמב"ם לפמ"ש המהריט"א פ"ה דבכורות אות ל"ח מותר ליהנות בשעת שרפתן א"כ בודאי איכא גזל ול"ה מתקן כלל וגם לשי' תוס' שבת כ"ד ע"ב דאסור ליהנות מ"מ הרי איכא גזל שכר מצות שריפתן וע' רמב"ם פ"ב מאי"מ הי"א דגם בשחטו ונמצא טרפה הוי מפהמ"ק ויוצא לשרפה וא"כ ליכא תיקון לב"נ כלל ועכ"פ כיון דכל התיקון לב"נ רק אם יקחנו הב"נ בגזילה א"כ בעכצ"ל דגם בכה"ג הוי מתקן וצ"ל דרש"י לא ס"ל כהרא"ה שבטיו"ד סי' רס"ו הנ"ל וא"כ נדחה תירוצי: