אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן יא · ז

ו

אך דיש לדון בזה דהא הפלתי סי' ס"ב הקשה על רש"י מדוע הוצרך לפרש דתיקן לב"נ הרי גם לגבי ישראל איכא תיקן דמשום איסור נבלה וש"ח אינו חייב רק בכזית ומשום אמ"ה בשר גידין ועצמות מצטרפין לכזית ותי' הא"ח והער"נ דהתם בשוחט חטאת לע"ז הרי תקרובות ע"ז בכ"ש וליכא תיקון כלל וא"כ בשוחט בשבת דעלמא שוב הוי מתקן מדאורייתא גם לישראל ואולם נראה לפי המבואר בש"ס דסוכה ל"ג בהא דאין ממעטין ביו"ט דלת"ק בממעט לאכילה שרי ואף דהוי פ"ר מ"מ בדאית לי' הושענא אחריתא דאפשר לו בהיתר ל"ה תיקון וא"כ למאי דקיי"ל דגבי אמ"ה אם חלקו מבחוץ פטור ולשי' תוס' חולין ק"ג ע"ב גם באוכל אח"כ כל הכזית ביחד פטור ולשי' מהר"י שהובא בפמ"ג יו"ד סי' ס"ב גם איסור ח"ש ליכא בזה מדאורייתא דל"ש בזה טעמא דחזי לאצטרופי ע"ש וכ"ה בט"ג לגיטין י"ב ועמש"ל סי' ס"ב בזה וא"כ שוב ל"ה תיקון משום אמ"ה לגבי ישראל כיון דאפשר לו לאכלו ע"י שיחלקנו בחוץ וכיון דאפשר לאכלו בהיתר בלא השחיטה שוב ל"ה תיקון וכהא דאית לי' הושענא אחריתא הנ"ל ואי משום במה"ח דגם חלקו מבחוץ חייב הרי גבי במה"ח שוב אין גידין ועצמות מצטרפין כלל אבל לגבי ב"נ הוי שפיר תיקון דהא ב"נ לא נצטוו על השיעורין כמ"ש הרמב"ם פ"י ממלכים אך דכיון דעכ"פ מדרבנן אסור בח"ש שוב הוי תיקון גם מדאורייתא וכמש"ל בשם התוי"ט וא"כ התינח השתא דכבר גזרו רבנן איסורים אבל בזמן התורה לא הי' מתקו בין לישראל בין לב"נ ומיושב קו' הריטב"א על נכון ודו"ק. ולפמש"ל סי' ז' סקי"ח דהך ברייתא דהשוחט חטאת בשבת לע"ז בחוץ אתי' כר"ש עולה יפה תי' הפלתי שם דלר"ש הא ס"ל דכ"ש למכות ובכל האיסורים חייב בכ"ש וליכא תיקון כלל לישראל ובזה א"ש ג"כ דברי הצל"ח שם שהקשה דבלא"ה תיקן גם לישראל אם התרו בו רק משום אמ"ה ולא משום שאר איסורים ותי' דכיון דבהמה בחיי' לאו לאיברים עומדת אין איסור אמ"ה חל על איסור קדשים דמחיים ע"ש ולכאורה תמוה דהא אמ"ה הוי איסור מוסיף דגו"ע מצטרפין עם הבשר ולפמ"ש ניחא דר"ש לשיטתי' הא לית לי' מוסיף אך לפ"ז שוב י"ל דבחולין וכהא דיומא שם דמיירי ששחט אמו של שה"נ דהויא חולין שוב הוי מתקן מדאורייתא היכא דהתרו רק משום אמ"ה ולא משום נבלה ולא יתוקן האיסור ושוב א"ע מהני וא"ל דאין זה תיקון כיון דיוכל לאכול ע"י שיחלקנו מבחוץ דז"א דמ"מ הוי מתקן משום איסור במה"ח ובכה"ג דהתרו רק משום במה"ח ולא משום נבלה אך דעיקר קו' צל"ח שהקשה דהוי מתקן משום היכא דהתרו בו רק משום אמ"ה לענ"ד לק"מ דבכה"ג דאסור עכ"פ משום שאר איסורים אף שלא יחויב מלקות ועונש מ"מ הרי גוף האיסור איכא מדאורייתא ולא הוי מתקן כלל ודוקא מדאורייתא לדרבנן הוי מתקן ועתוס' פסחים ע"ג שם ד"ה תיקן ורש"ל בח"ש שם משא"כ בזה וא"כ דברי נכונים:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה