דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן טו · לט
ואעתיק מיש בתשו' להחריף מו"ה בעריש ווינטער ני' מבוזנאב מכתבו הגיעני וע"ד שאלתו בא' שקנה עגל מנכרי וא"ל הנכרי שהוא בן ח"י ושאל לאיש יהודי שהי' שם וא"ל שראה העגל בחצות ליל ג' ועפ"ז קנהו ושחטו ביום ג' בבקר אחר שליש היום וכבר נתבשל הבשר בכמה כלים ועתה בא היהודי הנ"ל ואמר שנזכר שראה העגל בליל ד' וטעה בתחלה וא"כ נשלם בליל ג' ששה מעל"ע ועוד חצי מעל"ע עד הבקר ורו"מ האריך להוכיח דגם להסוברים דא"צ מעל"ע מ"מ הכא שבחצות ליל ג' נשלמו ו' מעל"ע א"א לחלק יום א' לחצאין ולומר עוד מקצת יום ככולו כאלו נשלם יום ז' והביא מפסחים נ"ה דלרבינא תרי מקצת יום ככולו בהשרשה ל"א וד' הט"א וי"ד לר"ה י' וגם מהראיות שהביאו האחרונים מיומא ס"ג ותוס' ערכין י"ח יש להוכיח כן והאריך בזה. והנה לדינא א"צ אריכות ואין כאן ספק כלל דהא מפורש ברמב"ם וטוש"ע דבעינן תחלת ליל ח' דוקא ולא סגי ביום שביעי' וילפי לה מההיא עובדא דשבת קל"ו דראב"א עביד לר"פ ור"ה בדר"י עגלא תלתא ביממא דשבעה וא"ל אי אחרחותי עד לאורתא הוי אכלינן מיני' השתא לא אכלינן מיני' הרי דלא סגי להתיר ביום ז' עד תחלת ליל ח' רק דהפוסקים נחלקו אי בעי' שיעברו ז"י מעל"ע או לא ואנן קיי"ל דא"צ מעל"ע ועמש"ל סקכ"ב אבל בכה"ג שנשחט בתוך יום ז' לב"ע אין להתיר לדידן דאף דמקצת יום ככולו אכתי לא התחיל יום ח' כלל דאל"כ אמאי לא אכלי מיני' ביום ז' הרי נימא מקצתו ככולו ובע"כ כמ"ש וז"פ מאוד. ומה שהקשה רו"מ לשי' מהרש"א ביצה ו' דעגל שנשלמו ז"י ביו"ט אסור משום מוקצה איך תי' התוס' ערכין י"ח דאי מונין להרצאה ניחא הא דבעינן קרא שנתו ולא שנת עולם ושפיר משכח"ל תמידין בר"ה ואכתי תיקשי לפ"ד מהרש"א למ"ד מוקצה דאורייתא דלדידי' הרי הביא לה מאפר פסול לתמיד כדאי' בפסחים מ"ז כבר קדמו בס' אור צבי לביצה שם ותי' ג"כ בד' רו"מ דהוי מוקצה לשעבר אבל לפמ"ש הפמ"ג בפתיחה להל' יו"ט דלמ"ד מוקצה דאורייתא גם מוקצה לשעבר אסור הדק"ל וכבר כתבתי בזה לעיל סקי"ט ע"ש. ועכ"פ בנ"ד הדבר פשוט דהוי כנשחט העגל תוך ז"י ותליא בפלוגתת הר"ן בתשו' עם תשו' ב"י אם העד נאמן לחזור במה שהעיד באיסורין חוץ לב"ד וכבר הביא רו"מ מזה ואני בתשו' א' הבאתי מהריטב"א שבועות ל"ב ע"ב דמוכח דס"ל כהב"י וגם בתשו' הרשב"א שהובא בב"י סי' קס"ט בדין סרסור שאמר שהמשכון של העכו"ם וחזר ואמר של ישראל דבאיסורים א"י לחזור ואינו נאמן לאסור ופ' תשו' נט"ש סי' ס' שהוכיח מהרמב"ן דס"ל כהב"י וע"ש סוסי' ע"ב עוד ראיות לזה וכיון דכל איסור של ז"י לשי' רוב הפוסקים הוא רק דרבנן נראה להקל בכה"ג וכבר הארכתי בזה בס"ק הקודמים: