דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן טו · לג
נשאלתי בדבר עכו"ם א' שבא לבית יהודי וסיפר לו שנולד לו היום עגל ואחר ז"י קנה ישראל העגל מהעכו"ם אם העכו"ם נאמן על מה שאמר שנולד לו היום כיון שבאותה שעה עדיין ל"ה נ"מ להשביח מקחו וגם הי' מלתא דעל"ג אם ילך היהודי לביתו ויראה ששקר אמר וכמ"ש כה"ג הש"ך רסי' צ"ח סוסק"ב דבעל"ג עכו"ם מסל"ת נאמן גם בדאורייתא וראיתי שכבר נשאל בזה בשו"ת שו"מ מ"ק ח"א סי' רי"ב והביא מבכורות ל"ו ע"ב התם כיון דאית לי' תובע מירתת ופירש"י דגבי בכור לא מירתת כהן דסבר מי יטרח לחפש אחרי דברי ולשאול לאותו ישראל ומכ"ש כאן שלא הי' אז נ"מ לאותו ישראל ולא ידקדק אחריו ל"ה בכלל על"ג ע"ש ולפענ"ד אין מזה ראי' כלל דהתם דחי כן הש"ס רק דלא תהוי סייעתא מסיפא אבל לדינא הרי מבואר ברא"ש דקיי"ל כרב דגם בבכור דליכא תובע אפ"ה מירתת והוי מלתא דעל"ג ולשי' הרמב"ם גם באינו מזכיר שם פ' כיון דהוי בדרבנן שפיר נאמן והוי בכלל על"ג וע' בב"י סי' שי"ד בזה וא"כ ה"נ בזה דהוי על"ג גמור י"ל דגם בכה"ג ירא לשקר דדמי לאימר איש פ' אבל נ"ל ראי' דבעכו"ם דמכוין להשביח מקחו גם בעל"ג א"נ מהא דמבואר ביו"ד סי' רצ"ד סכ"ח דעכו"ם שמכר פירות בשוק ואמר של ערלה הן דא"נ דלהשביח מקחו אומר כן ואפי' באומר מאיש פ' לקחתים דהוי על"ג אפ"ה א"נ וכ"ה בב"י שם בשם רי"ו ומבואר דאפי' להחמיר א"נ ומכ"ש להקל אך לפמש"ל סי' א' סקי"א בשם הנו"ב בהא דיבמות מ"ז מוכח דדוקא באתחזיק איסורא א"נ ולפמ"ש בתפל"מ שרמז אליו הפ"ת סק"ד דע"א ישראל נאמן לומר ששהה ז"י אף דאתחזיק איסורא רק שלא הביא טעמו ובתפל"מ סיים משום דהיתרו בא ממילא ודמיא לנדה כמ"ש התוס' ריש גיטין ועוד דהא גם ביום א' שרי אי ידעי' שכלו חדשיו וכששהה ח"י אגל"מ שלא הי' נפל מעולם וע' בשו"ת מ"מ סי' מ"ח שביאר דבריו דאף דאיכא חזקת אמ"ה דנפל אין שחיטתו מטהרתו וא"כ אין היתרו בא ממילא מ"מ כיון שהיא מתה לפנינו כדין זביחה והספק אולי אין לו סימנים ליטהר והרוב מסייע להקל לכן נאמן עש"ה בזה ועמש"ל סקל"ב בשם העיטור דמפורש כן א"כ ה"נ גבי עכו"ם גם י"ל דבנ"ד ל"ש להשביח מקחו באותה שעה ואף דגה מסל"ת אינו נאמן כאן מ"מ יפה כ' השואל בשו"ת שו"מ שה דשלא בשעת מעשה י"ל דלכ"ע נאמן וכמ"ש הרי"ף בהא דאשתמודענא דאחוה דמיתנא הוא וכמה דוכתי וכיון דהוי על"ג ול"ה נ"מ באותה שעה שפיר נאמן ומ"ש השו"מ דעכו"ם שאני הרי בעל"ג גם עכו"ם נאמן ולכן נ"ל להקל אם יש לו הסימנים וליכא הוכחה ע"י קטנותו לאיסור עכ"פ וכמ"ש בס"ק הקדום לצדד להקל בכה"ג ומכ"ש בזה וע' בשו"ת נח"א להג' בעל שע"מ סי' ל"ד עובדא כה"ג לענין לידת בכור וצידד שם ג"כ דהוי על"ג אבל יש לחלק למעיין וקצרתי. ועמש"ל סוסקכ"ז ע"ד תשו' מגה"ש בזה. עוד נשאלתי במעשה שהביא ערל עגל לשוק ואמר שהוא בן ח' ימים ועמד שכינו מרחוק ולחש להקונה שהוא רק בן ו' ימים והמתין ב' ימים ושחטו ונ"ל להקל דבכה"ג שהערל האחר נתכוין להרע לזה שפיר נאמן ובפרט בצירוף שאר טעמים שנתבאר די"ל דכל דפריש וכו' וגם הי' גדול קצת ועמש"ל סוס"ק ל"א דבעכו"ם אחר אין חשש דלהשביח מקח חבירו אומר: