דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן טו · כו
ואם נמלח בשר עגל שנשחט בשוגג תוך ז"י עם שאר בשר נ"ל דכיון דרוב אינם נפלים וכל האיסור רק דחוששין למיעוט א"כ כיון דלשי' כמ"פ מליחה אינה אוסרת אלא כ"ק ולשי' הח"ס סי' צ"ג רוב הפוסקים ס"ל כן וחיזק דעת שב"י להתיר בס"ט שנמלח עם בשר בקליפה בהפ"מ וצ"ש ע"ש א"כ הכא דאדרבא רובא להתיר ורק דחוששין למיעוט המצוי א"כ גם להחולקים על השב"י יש להקל בה"מ בקליפת שאר הבשר וגדולה מזו מבואר במהרי"ק שקע"א דהיכא דספק א' רגיל וקרוב יותר להיתר שוב מצטרפין ספק ב' גם במצוי לאיסור יותר וע' שו"ח רח"כ סוסי' י"ט וכ"ה בשו"ת גא"ב סי' ס' א"כ גם אי נימא דרוב פוסקים ס"ל דמליחה אוסר בכולו הוי ס"ס בנ"ד אך דלכאורה י"ל דדמי לגבינות עכו"ם שהביא הש"ך בדיני ס"ס אות י"ז י"ח בשם או"ה דהוי כאיסור ודאי כיון שכבר אסרוהו מספק וה"נ בזה אבל נראה דז"א דמלבד שדעת הראב"ד פי"א ממעשר מוכח היפוך ד' או"ה וע' בשעה"מ פ"א מיו"ט ה"כ ובאיסור בשר שנמ"ה גם, האו"ה מודה כמ"ש הש"ך שם א"כ י"ל דה"נ בזה וכבר הבאתי בס"ק הקודם בשם שאילת יעב"ץ דאיסור זה הוא דק לפנים משוה"ד וגם בשו"ת מש"נ סי' ט"ז כ' דמהש"ס גופי' אין ראי' לאסור מדינא ורק מכמה פוסקים מוכח כן א"כ י"ל דדמי לבשנמ"ה ואף דלשי' כמ"פ הוי מה"ת כמש"ל מ"מ י"ל דהוי ס"ס לדידן וגם בלא"ה כיון דבאמת רשב"ג ורבנן פליגי בזה ובחלוצה קיי"ל כרבנן אלא דהכא חיישי' לדעת רשב"ג עכ"פ הוי רק מספיקא וא"כ גם האו"ה מודה דהוי רק ספק איסור וכיון שלא נודע הספק עד אחר מליחה שפיר יש להקל בקליפה ובפרט אם קנו העגל מעכו"ם שהביאו על השוק דיש להקל יותר כמש"ל בס"ק שאח"ז מד' העיטור וש"פ ועמש"ל סקכ"ט עוד בד' או"ה הנ"ל וע' בשו"ת שבש"ע הרב ז"ל סי' י"א שהעלה ג"כ דהכא הוי רק ספק איסור וגם האו"ה מודה בזה ע"ש וע' בשו"ת מגה"ש סי' ו' בעובדא שהעיד ע"א שקרא אותו עכו"ם זה ח' ימים לקנות אצלו עגל ביום שנולד ולא הלך אצלו ועתה כבר עברו ח' ימים ונשחט ע"פ עדותו ונתבשל עם בשר כשר ואח"כ בא ע"א ואמר ששמע מפי הגוי שעדיין לא עברו ז"י וכשנודע זאת השליכו בשר עגל הנ"ל מתוך הקדרה לחוץ והעיר השואל דמה"ת מב"מ בטל ברוב והספק לא נודע עד אחר שנתערב ויש להתיר בהפ"מ דהוי סד"ר והוא הביא מתשו' נט"ש והתניא הנ"ל ובכ"ז כיון דבשעה שנודע האיסור עדיין הי' הבשר בתבשיל הרי נאסר שאר הבשר באותה שעה ועוד דאיגל"מ שהי' עדות הראשון בטעות והוי כנודע הספק מקודם כיון דגם מקודם ידעו מהספק אלא שהאמינו לעדותו ולכן גם הכלים אסורים ע"ש ואם כי סברתו נכונה אבל תמהני דלפמ"ש בעצמו סי' ג' גם בשעה שהעיד הראשון עדותו הי' אסור אך לפמש"ל סוסקכ"ז להשיג עליו יש מקום לדבריו וצ"ל שהעד השני העיד ששמע כן מהעכו"ם קודם שיצא מת"י דאל"כ אין העכו"ם נאמן אח"כ ועמש"ל סקל"ה וסקל"ז דלשי' כמ"פ אין העד השני נאמן כלל ובפרט בנ"ד שכבר נתבטל טעמו ברוב והוי רק מדרבנן בודאי יש להתיר שאר הבשר ולענין הרוטב תלוי במחלוקת הט"ז וש"ך סי' צ"ח ואם הי' שאר הבשר של מין אחר לכ"ע אין להקל ועמש"ל סימן מ"ח: