אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן טו · כה

כד

ובדין אם מותר לשחוט עגל תוך ז"י ע"מ שלא לאכלו רק למכור לעכו"ם ע' בל"ש חי' דינים אות א' שביאר כמה טעמים להקל דליכא משום איסור סחורה בנו"ט דהא ממ"נ אם הוא נפל הרי הוי כנזדמנו ואם אינו נפל הוא כשר וגם דבאיד"ר ל"ש איסור סחורה ובתשו' נא"ד סי' כ"ה הוסיף דגם אי הוי סד"א ולהחמיר מה"ת מ"מ מותר לעשות בו סחורה והביא מד' הבא"י סי' קי"ז בזה וגם כיון דכל האיסור שמא יבא לאכלו וכאן הרי דיעבד מותר רק דהתב"ש כ' דבבהמה ליכא רק הפסד ממון ולא התירו דיעבד אבל אם כבר אכלו בשוגג הרי ליבא איסור כלל דבכה"ג הוי דיעבד גמור וא"כ בכה"ג לא גזרי' שמא יבא לאכלו ועוד דכיון דשוחטו בשביל שלא יפסיד החלב שינוק הולד מותר כמ"ש הט"ז סי' קי"ז ע"ש עוד בזה באורך רק דמסיק דלא ישחטנו לבדו משום הברכה. והנה אם כי מצאתי כדבריו בשו"ת שאילת יעב"ץ ח"ב סי' נ"ז בדין הקצבים שצריכים לקיבה של עגלים להעמיד בהן גבינה הנעשית בכאן והמוכר אינו רוצה להמתין ז"י ואם לא יקנוהו היהודים יקנוהו העכו"ם ג"כ עבור העמדת גבינות הנ"ל והביא שהגאון כנ"י התיר בפשיטות לשחטן ולמכור הבשר לעכו"ם והשואל פקפק והוא השיב וז"ל ונ"ל דלית דין צריך בושש מכמה טעמים חדא דאין כאן רק חשש ספק רחוק כמ"ש במו"ק ועוד אפי' יש ודאי איסור יש מקום מרווח להקל ע' מגדל שלי דף שע"ז ולענין היתר נחירה ע"ש דף שנ"ט ע"ב והטוב הוא לשחטן עם כשרות ודאית ואם לאו ישחטם בלא ברכה וכו' ביחוד כשהפריס עג"ק ולא חזי בי' ריעותא אין כאן בית מיחוש ואפי' לאכילה הוי חזי בכה"ג אלא דמחמרינן בהו לפנים משה"ד וכמ"ש בחיבורי הנ"ל וחלילה להקל ועכ"פ אם מוכרח לשחטן תו"ז לא יברך על השחיטה שלא יבואו להתיר הבשר באכילה וכו' עכ"ל וגם בדג"מ על הט"ז סק"ד מבואר כן אבל לענ"ד אין להתיר רק בצירוף טעמא דהפסד חלב וכדומה דאל"כ איכא משום בל תשחית דנהי דרובן אינם נפלים הרי כיון שאנו אוסרים אותו מחשש ספק הרי ע"י איסור זה הוא נשחת וגורם ד"ז בשחיטתו תוך ז"י שאם ימתין עד אחר ז"י יוכשר וכיון דרובן לאו נפלים מסתמא תלינן שיחי' עד אחר ז"י ויתברר היתרו ועתה בשחיטתו גורם לאסרו מפני כיון דחז"ל אסרוהו וגזרו לחוש להמיעוט כל זמן שלא עברו עליו ז"י וכה"ג כ' הה"מ הובא במג"א סי' תט"ז סק"ג גבי מערב ב' עירובין בב' יו"ט ש"ג דאם א"א להגיע לעירובו של יום ב' ביום א' אינו עירוב דבעי' סעודה הראוי' מבע"י דאע"ג דממ"נ אם ראשון חול יכול להגיע לעירוב ואם יום ב' חול א"צ לעירוב מ"מ כיון דמחמת ספק א"י להגיע לעירוב מדינא הוי אינו ראוי ול"מ גם באופן הצד ספק אם ראשון חול ע"ש וה"נ בזה ועמג"א סי' תק"ט סק"ב בשם מהרי"ל דמשמע היפוך סברא זו ויש לחלק למעיין אבל היכא דיש לו צורך בזה שלא יפסיד החלב ל"ש בל תשחית וכן אם הנבלה שוה ככשירה ל"ש ב"ת כמ"ש התב"ש סי' א' סקל"א אבל לשי' הסוברים דמה"ת אסור עגל תוך ז"י י"ל דאסור לשחטו מטעמים שכ' השמ"ח סי' א' סכ"א ותב"ש סקל"ב ובשלמא להסוברים דהוי רק מדרבנן י"ל דבדרבנן לא גזרו בכה"ג משא"כ אי הוי מה"ת ועפ"ז יש מקום לקיים ההיתר של הבשר אם נשחט כבר לפמש"ל בס"ק הקודם דכיון דהאיסור חל על השחיטה גם אי הוי רק מדרבנן כגון היכי דאין הנבלה שוה כמו הכשרה וא"צ להחלב דבכה"ג אסור לשחטו לכתחלה וא"כ אם נשחט בשוגג שוב דמי לנאבדה הריאה דבהפ"מ מקילין אך דמ"מ יש לחוש לשי' הסוברים דהוי מה"ת דלדידהו גם דיעבד אין מקום להקל וע' בשו"ת ספ"י בפו"כ סי' שנ"ט שהעלה דלשחטו אסור מה"ת כיון דאיכא לברורי להמתין עד אחר ז"י אין סומכין על הרוב אבל אחר שנשחט אסור רק מדרבנן כיון דליכא לברורי ולכאורה לפ"ז י"ל דגם דיעבד מותר מה"ט בהפ"מ כמו בנאבדה הריאה אבל בשו"ת רח"כ שם העיר ג"כ בסברא זו וכ' דאי אסור מה"ת גם דיעבד אסור כדין נפלו ונתפצעו דקנסי' שוגג אטו מזיד וע"ש בהג"ה דבנאבדה הריאה הוי ממילא בלא מעשה ולכן מקילין אבל בתב"ש סי' ל"ט סק"ז מבואר דגם התם דמי לנתפצעו וזהו טעם האוסרים שם ואפ"ה אנן קיי"ל להקל בהפ"מ וגם מ"ש הספ"י דבדיקת הריאה לכתחלה הוא מה"ת הוא תמוה ונגד כל הפוסקים אבל י"ל דהתם דליכא חז"א לכ"ע הוי רק מדרבנן ובדרבנן לא קנסו שוגג אטו מזיד משא"כ הכא מה"ת צריך לברורי ולדינא נראה דהיכא דא"צ להחלב או צורך אחר והנבלה אינה שוה ככשרה אסור לשחטו תוך ז"י ולשי' הסוברים דהוי מה"ת בכל גווני אסור מטעם של השמ"ח סי' א' סכ"א הנ"ל ויש לחוש לזה לכתחלה אבל מ"מ אם נחוץ לו הרבה לצורך החלב או הגבינות יש לסמוך בכה"ג על הסוברים דהוי רק מדרבנן כיון דגם להסוברים דהוי מה"ת ליכא בזה איסור תורה רק גזירות בעלמא אבל לענין אכילת הבשר אין להקל גם בהפ"מ וצ"ש מטעמים שנתבארו וע' בשו"ת טט"ו מ"ג סי' ס' שפסק ג"כ דאין לסמוך על תשו' רח"כ בזה בלי טעם אבל לפמ"ש נתבארו הדברים על מכונם בס"ד. מיהו במה שהעירותי מהשמ"ח סי' א' סכ"א הנ"ל אמר חתני הרב מוהר"ש באב"ד ני' אבד"ק יאנוב די"ל עפמש"ל סי' י' סק"י בשם המג"א ורש"ל דהיכא דאיכא חד מ"ד דמתיר אין לגזור עוד עבור זה וה"נ בזה ויפה אמר בזה:.

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה