אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן טו · כב

כא

עד תחלת ליל שמיני. בפמ"ג מחמיר דבעי' ז"י מעל"ע וכבר חלקו עליו כל האחרוני' ועיין במש"ז א"ח סי' תצ"ח שהרגיש בעצמו בזה וע' בנח"א שבאשכול הל' מילה סוסי' ל"ט שהביא ד' הרא"ה בבדה"ב הל' נדה בית ז' ש"ה בדיני בדיקה וספירה שכ' וז"ל וכל מקום דבעי' ימים כגון בהמה דכתי' שבעת ימים יהי' עם אמו ל"ש אם תחלת הלילה ול"ש נולד בסוף הלילה או בסוף היום אותו היום עולה למנין ז' וכו' עכ"ל ובשו"ת תשובה מאהבה המצוין בפ"ת בגוף התשו' שם מבואר שהמנהג פשוט בכל ישראל להקל דא"צ מעל"ע וע' תשו' ח"ס יו"ד פי' שמ"ג דגם בקדשים דמונים שעות היינו לשנים אבל לימים לכ"ע אין מונים שפות ולכ"ע לא בעי מעל"ע ודלא כפמ"ג דכבר מחו לי' עוכלי בעוכלי ע"ש ובזה נדחה מ"ש ח"א בספרו ראי' להפמ"ג מיומא ס"ג ע"ב בהא דפריך טעמא דרבי מחו"ז בשה"מ הא לא רבי הוא דקדיש במחו"ז הרי בעי שיהי' ראוי לשם והא נ"מ במחו"ז לשעות וראוי להקדש דאין מחו"ז לבו ביום כמ"ש התוס' בזבחים משא"כ בדחיית השעיר לצוק דהיינו שחיטתו קמ"ל דפסול ולפמ"ש לק"מ דגם בהקרבה אין מונים שעות לימים וע' במד"ר פ' אמור פכ"ז ומיום השמיני והלאה ירצה אר"י משפט אדם ומשפט בהמה שוים משפט אדם וביום השמיני ימול וכו' ומשפט בהמה ומיום השמיני והלאה וכו' משמע ג"כ דכמו דבמילה א"צ מעל"ע ה"נ בזה. ולכן יש להקל בזה גם לכתחלה. וע' בשו"ת עט"ח סוסי' ד' ג"כ בזה דדוקא ביום ז' צריך מעל"ע אבל ביום א' מקצת יום ככולו:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה