דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן טו · כא
בב"י הביא בשם א"ח בשם הגאונים שלא אמרו ח"י אלא לקרבן וכו' ובתב"ש סקי"ב ביאר דעתם דלא אמרו הלכה כרשב"ג אלא לכתחלה כדאי' כה"ג בסנהדרין ל"א וזה כמה שנים כתבתי בתשו' בנידון כעין זה והבאתי מד' הג"א פ"ג דסנהדרין סי' ל"ז וז"ל ויש לי ללמוד מכאן דכל היכי דפליגי יחיד ורבים ואתמר הלכתא כדברי היחיד ולא אתמר דאין הלכה כרבים לא מהדרי' עובדא בדיעבד אבל ריב"ן פי' דמהדרי' עובדא בדיעבד והא דקמשני הכא שינויא דחיקא לא גמרי' מיני' עכ"ל וכעת מצאתי בתב"ש כאן שהביא מהש"ס הנ"ל ותמהני שלא הביא ד' הג"א הנ"ל ואני הבאתי שם דברי תשו' מהרי"ו שהביא בב"י א"ע סי' קנ"ט בדין אשה שנפלה לפני יבם מומר וכו' שהביא ראי' מיבמות ל"ז בפלוגתא דרשב"ג ורבנן דכיון דאיכא רבנן דפליגי עלי' וכו' כיון דלא אפשר עבדי' כרבנן וכו' דאלמא אי אשכחן שום תנא דס"ל דמותר היכי דלא אפשר עבדי' כוותי' אע"ג דאיכא ודאי איסורא לאידך תנא כיון דלא הוי אלא איסור דרבנן עכ"ד ובתשובה להרב אבד"ק קארליפקא בענין מינקת הארכתי בזה: