אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן טו · יז

טז

ובהיותי בזה עלה בלבי להביא קצת סמוכין לד' התב"ש מהא דאי' במד"ר פ' אמור והי' שבעת ימים תחת אמו ולמה ז"י אלא כדי שיבדק שאם נגחתו אמו או שנמצא בו מום ה"ז פסול ולא יהי' כשר לקרבן דתנינן תמן יוצא דופן אין יושבין עליו ימי טומאה וטהרה וכו' ובמ"כ פי' מ"ש שאם נגחתו אמו היינו שנדחף ונתרסקו אבריו בשעת לידה ע"ש ולכאורה הרי בה"ר א"ב משום ר"א וגם מה ענין ז' ימים לענין חשש ריסוק דבשהיית מעל"ע או בהפריס עג"ק יוצא מחשש ריסוק וגם לענין חשש מום הרי אפי' בפסח ותמיד סגי בביקור ד' ימים ומכ"ש בשאר קרבנות דא"צ ביקור כדאי' במנחות מ"ט ורש"י שם ואף דבירושלמי פ"ב דביצה ה"ד מוכח דגם שאר קרבנות צריכים ביקור היינו לבקרן קודם הקרבתן אבל א"צ ד"י ובמנחות שם מוכח דא"צ ביקור כלל ובש"ס דשבת קל"ו מוכח דשבעת ימים דקרבן היינו מחשש נפל ואף דגם בכלו חדשיו הדין כן היינו משום דמצות התורה בקרבן משום לא פליג וע' תשו' רח"כ סוסי' ו' בזה מד' רש"י פ' במדבר וע' במל"מ פ"ג מאי"מ ה"ח ומהריט"א פ"א דבכורות אות י"ד ובמ"ש מהרשב"א ב"ק בזה ואני מצאתי בתי' הר"ן לשבת קל"ה ע"ב מפורש כן ומצינו כמ"פ גם במצות התורה דלא פליג עתוס' יבמות ו' ע"א ד"ה שכן יעו"ש בסוה"ד ובתוס' ב"ק כ"ד ע"א ד"ה השתא ובתוס' זבחים ז' ע"ב ד"ה ריצה ועוד בכ"ד אך בזה י"ל דהמד"ר לא ס"ל כש"ס דילן בזה ולא ניחא לי' לומר דהוי משום לא פליג ולכן הוי ק"ל להעד"ר אמאי בכ"ח צריך ז"י ולכן הוצרך לטעם אחר אבל קו' הראשונות צע"ג ולכן נראה דלפמ"ש התב"ש דתיכף משנולד גם באינו הולך אינו ריעותא כלל דטבע העגל כן הוא שלא יפריס עג"ק אחר שנולד אבל בשהה ז"י ולא הפריס איכא ריעותא וחיישי' לריסוק א"כ י"ל דס"ל להמד"ר דגבי קרבן החמירה תורה להשהות ז"י לבדקו מחשש ריסוק והיינו שאם יפריס עג"ק במשך זמן כזה יתברר שא"ב ריסוק ואם לאו יהי' פסול ונהי דבחולין לא חיישי' לחשש ריסוק בכלו חדשיו וא"צ לשהות ז"י אבל בקרבן גם בכ"ח צריך ז"י מטעם הנ"ל שיצא מחשש ריסוק וכיון דבלא"ה צריך בדיקה מחשש ריסוק שוב צריך בדיקה גם משום מום אף דבשאר קרבנות א"צ ביקור וכמ"ש כה"ג התוס' בכתובות כ"ד ע"א ד"ה אבל מאחר שהצריכו לבדוק משום חללות הוצרכו לבדוק כל פסול גם של ממזרות וכו' ע"ש ובפרט אי נימא כדעת הטט"ו שהבאתי בס"ק הקדום דבנשבר רגל גם במקום הכשר הוי ריעותא לענין ריסוק א"כ הרי בכה"ג הוי מום הפוסל בקדשים ולכן קאמר המד"ר כדי שיבדק אם נגחתו אמו או שנמצא בו מום ותרווייהו חד טעמא נינהו וע' רמב"ם פ"ז מבימ"ק ה"ט ובזה י"ל גם הא דמסיים המד"ר מהא דיוצא דופן ובמ"כ פי' דזה שנתרסקו אבריו דמי ליוצא דופן והוא תמוה אבל לפמ"ש י"ל דהא בחולין נ"א שם מבואר דביוצא דופן ליכא חשש ריסוק ותיקשי דא"כ ביוצא דופן אמאי בעי ז"י וכבר כתבתי דלא ניחא להמד"ר לומר דלא פליג ועוד דבמנחות ה' ע"ב ורש"י ותוס' שם מבואר דיוצא דופי קלא אית לי' ואין לגזור משום ל"פ ולז"א דיוצא דופן אינו בכלל קרא דכי יולד וא"כ קרא דשבעת ימים לא מיירי ביוצא דופן כן הי' נראה לפרש ד' המד"ר לחומר הנושא אבל אין מקום לבנות ע"ז יסוד לדינא כמובן ועתוי"ט פ"ה דברכות מ"ד ובגוף הדבר שהבאתי בשם הר"ן ומל"מ בהא דבעי' ז"י לקרבן מצאתי במאירי שבת קל"ה דזה שהביאו ראי' דאיכא חשש נפל הוא רק אסמכתא דהא אפי' בכלו חדשיו הדין כן ובע"כ דאינו רק גזיה"כ ע"ש וזהו היפוך ד' הר"ן ומל"מ הנ"ל:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה