דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן טו · יג
בשמ"ח ס"ד פסק דאם חלה תוך ז' ושחטו יש לחוש לנפל אפי' מדאורייתא וע' תב"ש סקי"ג וע' בשו"ת ספר יושיע חא"ע סי' צ"ז שהשיג עליו דמ"ש התב"ש ראי' מהמלחמות שא"ה דחלה ומת משא"כ בשחטו ומסיק דהתב"ש מיירי רק במסוכנת בחולי וכגוסס דרוב גוססים למיתה והיינו בגוונא דמקרי חולי בסי' י"ז לענין מסוכנת בזה י"ל דאין בקיאין דלמא הגיע קרוב של מיתה משא"כ בחולי בעלמא ע"ש אבל מ"ש התב"ש דרמב"ם לשי' דסד"א לחומרא דרבנן עמש"ל סק"י וסקי"א בזה ולפמ"ש סוסק"י בשם רא"פ דהתם בגמרו שערו וצפרניו ובבהמה ל"ש זה א"כ בלא"ה אין ראי' משם וע' ברה"ז שמחמיר בזה דאפי' שהה ז"י ל"מ בכה"ג וחולק על התב"ש דבחלה אתרע רובא ודמי להא דסי' י"ג ותב"ש שם סקט"ו דבמעי אמו דליכא רובא ל"מ שיהוי ע"ש וליתא דמלבד מ"ש שם בסקי"א להקל גם שם ועמש"ל בס"ק שאח"ז אף גם הרי בחלה בלא פיהק מפורש בתוס' להקל רק דהתב"ש חידש דא"א בקיאין להבחין אבל עכ"פ אין להחמיר בכה"ג גם בשיהוי ז"י: