אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן טו · ה

ד

וראיתי בכנפ"י שהוכיח דהירושלמי גם לרבנן אזיל דאי רק אליבא דראב"י מה פריך למאן דמתיר גוזל שנולד ביו"ט דלמא ס"ל כרבנן א"ו דגם רבנן מודו בהאי דלא גדלו כנפיו דנראה כנפל שלא נגמרו שערו וצפרניו הראוים להיות וה"נ בעופות כשלא נגמר בכנפיו כרוב עופות הנגמרים משא"כ לראב"י דאוסר כל זמן שלא נתפתחו עינו הוא בכל עוף שאינו יוצא מביצתו בפתיחת עינים לעולם ואפי' בדכלו זמנם וכבר כ' חכמי הטבע סיבות לזה ואף שהעתיק בא"ז טעמא דשקץ ומשמע דהיינו דינו דראב"י אין ראי' שהוא העתיק לשון הירושלמי ושם אמר ג"כ דין ריקום ולא דקדקו כ"כ בטעמא ומסיק דיש להחמיר בזה אבל אם שהה ז' ימים אין להחמיר ביום ח' מלידתם דאלו הי' נפל לא הי' חי שהרי חיותו זוטר משאר ב"ח ע"ש והמעיין בלשון הירו' וא"ז ואו"ה ימצא שכל דבריו דחוים ואם האיסור משום דדמי לנפל רק דאינו לוקה הול"ל אסור ואינו לוקה משום נבלה ומ"ש מד' סה"ת הרי הרשב"א דחהו באמת וע' בפר"ח סי' פ"ו ותב"ש סק"א הנ"ל באורך בזה וגם כיון דעכ"פ אסרוהו משום אסמכתא דשרץ מה מועיל אם עברו ח' ימים שיצא מחשש נפל הרי מ"מ האיסור שהסמכוהו חז"ל לא ניתקן בזה ועתוס' מנחות כ"ה ע"א ד"ה ואימא וכו' אימא עון דמחו"ז כגון תוך ח' ימים שהותר מכללו בעופות וכו' ע"ש וע' תב"ש סוסק"א שכ' בפשי' דהיכן מצינו שיש נפל בעופות וגם מ"ש להוכיח מדלא משני דהך מ"ד ס"ל כרבנן דראב"י הגם שבשו"ק על הירו' הוכיח ג"כ כן אבל כיון דבירו' לא הובא כלל פלוגתת דראב"י ורבנן י"ל דלא שמיע להו ד"ז כלל ובגוף הדין כ' הפר"ת וז"ל שבתי וראיתי דהך דירושלמי ליכא למיחש לה משום דתלמודא דידן מסתמא פליג מדלא מייתי הך ברייתא אלא פלוגתא דחכמים וראב"י ש"מ דלא חש להך דהא הך תנא דמייתי בירושלמי פליג אדרבנן ואדראב"י דהא ראב"י דמצריך עד שיתפתחו עיניו פשי' דאפי' לא הוציא כנפיו דלא תלי אלא בפיקוח עינים ותמצא שכ' התוס' דמשכח"ל שיפתחו עיניו ביומו אבל גדילת הנוצות פשי' דמאוחרת וחזית להו לרבנן דאפי' שיעור מועט לא בעו ש"מ דהך תנא דירושלמי דלא כמאן והגם דמצינו למימר דלא פליגי רבנן וראב"י אלא ביצא בכנפיו עכ"ז סוברים הפוסקים דלאו מלתא היא אשר ע"כ אין לאסור בשלא גדלו כנפיו אלא לכתחלה אבל אם שחטו הלכה ככל הפוסקים דשרי מיד ואין לחוש לסברת ר' יואל וא"ז והג"א עכ"ל והנך רואה שדבריו הם היפוך ד' הכנפ"י שהוא סובר דפתיחת עינים קודם גדילת כנפים בטבת והכנפ"י כ' להיפוך. ועכ"פ לדינא מיקל הפר"ת בדיעבד אם כבר שחטו ולכן נלפע"ד דהגם דלכתחלה אין להקל נגד הא"ז שמקורו מהירושלמי מ"מ במקום צורך חולי אפי' שאב"ס רק שציוו הרופאים להברות גופו וכדומה אם גדלו הנוצות שעל הכנפים ודאי יש להקל לשחטן כיון דבכה"ג אין הכרח כלל מהירושלמי דפליג על ש"ס דילן ובשעה"ד יש להקל בכל גונא כדעת הפר"ת דכל שעה"ד כדיעבד דמי ובפרט אם יאכל רק הרוטב ודאי דאין חשש כלל והנלע"ד כתבתי:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה