דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן ו · ד
והנה אם שחט עוף ונשחט רק הקנה לבדו והושט נשאר שלם ואח"כ נמצא פגם פחות מחג"צ בקצה הסכין בראשו ואומר ברי שלא שחט בצד זה של ראש הסכין בתחלתו נ"ל לצדד להקל גם בלי הפ"מ דהנה הרמב"ן חולין י"ז כ' וז"ל ויש לי לדקדק בשוחט עוף בסכין שי"ב פגימה א' בקנה למה פוסל שהרי פגימה קטנה א"ח שיקרע מן הסימן אלא משהו ותהוי כקוץ בעלמא הרי קנה ברובו הוא וכשהפגימה באמצע הסכין י"ל שמא שחט חצי' בחידודה וקרע משהו המשלים לרוב בפגימה ויפקע חיותא בפגימה כדאמרי' לקמן בשחט ישראל וגמר גוי אלא היכא דקיימא פגימה בראש הסכין מאי איכא למימר אלא כ"ז גזירה וכו' ולא הכשירו סכין אלא בראוי לשחוט בו עוף שחצי קנה שלו פגום וכו' עכ"ל וצ"ל דמיירי בבדק את הושט מבפנים כנגדו דמהני בדיקה לושט או בתפס הקנה לבדו דליכא חשש נקה"ו בפגם זה ומבואר מזה דבכה"ג הוי רק איסור דרבנן וכיון שנתבאר לעיל דבדרבנן י"ל דמהני ברי א"כ ה"נ בזה ואף דאין להקל בזה גם בדרבנן מ"מ הרי לשי' כמ"פ פגם שאינו כחג"צ אינו פגם כלל א"כ שפיר יש להקל בדרבנן בכה"ג ואף דאנן קיי"ל בחתך העור דחיישי' לנקה"ו וא"א בקיאים בבדיקה וגם באמר ברי לי ל"מ בזה כמש"ל סוסי' כ"ג היינו משום דהתם אם פגע בושט הוי נבלה אבל הכא דלשי' כמ"פ ל"ה פגם כלל שפיר יש להקל בכה"ג ובפרט לפמ"ש בתשו' מ"ב סי' נ' בשם או"ה דהא דא"א בקיאים בבדיקה אף דהוי סחסי"ד מ"מ אינו אלא איסור דרבנן ולכן בהפ"מ מצטרף לס"ס ע"ש א"כ פשיטא דיש להקל בנ"ד: