דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן ד · יז
ואולם יש לדון בזה דאף דבזה גול"מ כמ"ד אבל מ"מ הרי הבעלים יש לו גוף הממון שהוא יותר מן זכות גול"מ וא"כ אף דחלק הגול"מ נאסר מ"מ בטל ברוב דלשי' רש"י בע"ז ע"ד ע"א גם בע"ז אם אינו דבר שבמנין מהני ביטול ודלא כהר"ן שם ואולם נודע דעת המרדכי גבי יבמה שרקקה דם דהיכא דמתחלה הי' הכל אסור והיתר נולד בתערובות ל"מ ביטול וע' פלתי וח"ד סי' ק"ב וכבר כ' הצל"ח ביצה ל"ז דגבי בהמה דבחיי' בחז"א עומדת ורק בשחיטה ניתרת הו"ל כהוחזק הכל באיסור וההיתר נולד בתערובות ע"ש ולכן מה"ט כ' רש"י דבהגביהה נאסרת דכיון דחלק הגול"מ נאסר שוב אסורה כל הבהמה כיון דקודם שחיטה הי' הכל איסור ועתה נולד ההיתר בתערובות ובזה מיושב קו' התוס' מהא דפריך ממנסך דהא התוס' לקמן מ"א ע"א ד"ה ת"ש הקשו בהא דמשני דאית לי' שותפות דא"כ היינו מדמע ותי' דקמ"ל דגם במדמע דבר מועט מיחייב וא"כ אי משום דבהגבהה נאסר הרי הוי רק גול"מ והוי ג"כ רק דבר מועט והיינו מדמע ולכן ל"ה מצי לשנויי הכי. וגם בלא שי' המרדכי י"ל לפמ"ש התוס' ע"ז נ"ו ע"ב ד"ה אבל וכו' בסוה"ד דר"ה סובר מב"מ לא בטל א"כ שפיר כ"כ רש"י על ד' ר"ה דהוא מרי' דשמעתין ומיושבים ב' קו' התוס' בסגנון שכתבתי ובזה מיושב מה שהקשה חתני הרב מו"ה שמעון באבד נ"י אבד"ק יאנוב לשי' רש"י מהא דפריך ביבמות ס"ו לרב יהודא דאמר המכנסת שום לבעלה היא אומרת כלי אני נוטלת שהדין עמה מהא דשקלוה יתמי לאיצטלא ופרסוה אמיתנא ואמר רבא דקניא מיתנא והרי התם חייב הבעל באחריות ושפיר יכול לאסור ודוחק להעמיס ד"ז בתי' הש"ס שם ע"ש ותבין ולפמ"ש ניחא ובפשי' י"ל דהתם תליא האיסור אם נקנה להמת ואין בידו להקנותו שיהי' שייך להמת כיון שאינו שלו ואינו דומה לאיסור ע"ז וכדומה ובמק"א הארכתי בהא דאו"ח סוסי' רמ"ו דמבואר דבקיבל העכו"ם אחריות אונסין הוי כשלו לענין שביתת בהמתו ואכ"מ: