אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן ד · ז

ו

ואולם בגוף דין מימר דבדיבורא מתעביד מעשה באמת שהרמב"ם פ"א מתמורה ה"א כ' וז"ל מפי השמועה למדו שכל מצות ל"ת שא"ב מעשה אין לוקין עלי' חוץ מנשבע ומימר וכו' ובכ"מ תמה מהא דאר"י לתנא לא תיתני מימר דבדיבורו עביד מעשה וכן הקשה הה"מ פי"ג משכירות ובלח"מ שם הוכיח דסתמא דהש"ס דשבועות ומכות לא ס"ל כן ולפמ"ש בתוס' שאנ"ץ הנ"ל דהש"ס דזבחים כ"ט הנ"ל לא ס"ל כר"י בהא יש משם ג"כ ראי' להרמב"ם וגם בחמורה ב' פ"ב בהא דפליגי ר"מ ור"י בדין יורש דלר"מ יורש מימר ולר"י אינו מימר ויליף ר"מ דכתי' אם המר ימיר לרבות היורש ור"י לרבות האשה ופריך טעמא דרביי' קרא הא לא רביי' כי עבדא תמורה לא לקיא והאר"י וכו' השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה ולחד גי' ברש"י שם משני ה"מ לאו שיב"מ וכו' אבל לאו שאב"מ כגון תמורה אימא לא תילקי קמ"ל ע"ש ובתשו' שאג"א סי' פ"ב תמה מהא דאר"י לקמן ג' ע"ב לא חתני מימר דבדיבורי' עביד מעשה ולפמ"ש הלח"מ הנ"ל סתמא דהש"ס דף ב' אזיל להלכתא דלא קיי"ל כר"י ובתשובה א' להרב המנוח מו"ה ראובן ראפפורט מטארניפאל העליתי ליישב ד' הרמב"ם בכמה אופנים והדרך היותר קצר בזה כתבתי דהנה נשאלתי אם מהני תנאי בתמורה ולפ"מ דקיי"ל דכל תנאי שא"א לקיים המעשה ע"י שליח ל"ה תנאי כדאי' בכתובות ע"ד מימרא דר' יוחנן ולפמ"ש בירושלמי פ"ב דקידושין דחמורה ל"מ ע"י שליח ויליף לה מדכתי' ואם המר ימירנו א"כ מהראוי שלא יועיל תנאי בתמורה ונודע דעת רמב"ם פ"ו מאישות שהשמיט הך דינא דבעי' שיהי' אפשר לקיים ע"י שליח וביארו הכ"מ ושעה"מ שם דהרמב"ם סובר כרבינא ורבא בכתובות ע"ד שחולקים על ר' יוחנן בזה ולכן פ"ל דגם בדבר שא"א לקיים ע"י שליח מהני תנאי ע"ש וא"כ לפ"ז מהני תנאי בתמורה והבאתי ראי' מפיה מ"ש להר"מ פ"ה דתמורה בהא דהאומר ולדה של זו עולה והיא שלמים וכו' דאם חוזר בו או מוסיף תנאי ואפי' תוכ"ד ל"מ בתמורה ומוכח דבשעת תמורה מהני תנאי ע"ש והיינו לשיטתי' דלא בעי' בתנאי שיהי' אפשר לקיים ע"י שליח והנה נודע שי' החינוך דהיכא דלפעמים אפשר בלי מעשה גם היכא דאיכא מעשה הוי כלאו שאב"מ ובס' יבין שמועה ייחס שי' זו גם להרמב"ם ודלא כהה"מ וע' במלה"ר אות ל' והנה היכא דהמיר על תנאי כגון אם ירדו גשמים למחר פשי' דבדיבורו לא אתעביד מעשה כיון דלא נתקיים עוד התנאי והדבר תלוי ועומד בקיום התנאי שאינו בידו לקיימו וכיון דבכה"ג לית בי' מעשה שוב י"ל דגה בתמורה סתם בלא תנאי ל"ה מעשה כיון דלפעמים אפשר בלא מעשה וכמ"ש וא"כ א"ש דבש"ס דתמורה ג' ע"ב ר' יוחנן הוא מרי' דשמעתא דאמר לא תתני מימר והוא אזיל לשיטתי' בכתובות ע"ד דבדבר שא"א ע"י שליח ל"מ תנאי וא"כ ל"מ. תנאי בתמורה ולכן שפיר קאמר דלא תתני מימר דבדיבורי' עביד מעשה דא"א לתמורה רק באופן דבדיבורו עושה מעשה אבל הרמב"ם לשי' דס"ל דמהני תנאי גם בא"א ע"י שליח וא"כ משכח"ל תמורה בלי מעשה היכי דהמיר בתנאי וא"כ שוב לעולם הוי לאו שאב"מ ולכן כ' דמפי השמועה למדו דלוקה בתמורה אע"ג שא"ב מעשה וא"ש ויש לי לדון בזה לפמ"ש באס"ז נזיר י"א דהא דבנזיר מהני תנאי אף דא"א ע"י שליח משום דדוקא במעשה דמהראוי שלא יועיל תנאי דבדיבור לבעל מעשה ולכן בעי' דוקא משפטי התנאים אבל בנזיר דהוי ג"כ רק דיבור שוב אתי תנאי דבדיבור ומבטל דיבור וכ"ה בהגמ"ר כתובות סי' ר"צ בשם התוס' ע"ש וא"כ הרי גם בחמורה הוי רק דיבור אלא דלר"י כיון דבדיבורו מתעביד מעשה הוי כמעשה וא"כ לפמ"ש דהא דבתמורה הוי כמעשה אליבא דר"י הוא משום דלא מהני תנאי בתמורה והרי אי נימא דתמורה ל"ה מעשה באמת יועיל תנאי בתמורה דהא בדיבור לא בעי' משה"ת וכמ"ש וזה תלי בזה וא"כ שוב ראוי לומר דתמורה הוי רק דיבור ול"ה מעשה אך דמ"מ יתכנו דברי לשי' התוס' נזיר שם דלא ס"ל לחלק בזה והוצרכו ליישב הא דנזיר משום דיכול לשלח קרבנותיו ע"י שליח א"כ א"ש כדברינו ודו"ק היטב:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה