אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן ב · סב

סא

סעי' י' התחיל פסול וכו' בט"ז פסק דגם בשוחט לע"ז דוקא בשחט סי' א' ונה"ך חולק ומצאתי בכתבי הגאון בעל ב"א ז"ל שתי' קו' נה"ך והביא ראיה להט"ז מסנהדרין ס"ב וגם הביא מקידושין נ"ז גבי צפור משולחת דלא מצינו ב"ח נאסרים להדיוט ולשי' נה"כ הא משכח"ל במיעוט קמא דקנה ובע"כ כהט"ז וגם הביא מירושלמי פ"ב דע"ז ה"ג בסופה בהא דעורות לבובין וכו' ותשמע מינה שחט סימן א' אע"ג דתימר אין דבר שי"ב רוח חיים נאסר וכא נאסר וכו' והאריך בזה וע' תשו' מהרי"א חיו"ד סוסי' כ"א וסי' כ"ב באורך בד' ש"ס ורש"י סנהדרין הנ"ל אם חייב במשהו משום ע"ז והביא מתוס' יומא ס"ג ע"ב ועוד מכמה מקומות בזה וע' בל"א חולין מ"א ע"א בתוס' ד"ה ת"ש מ"ש ליישב ד' הט"ז וע' בס' ב"א סוף חדר ל"א וחדר ל"ב מ"ש בזה ועמש"ל סי' ד' סקי"ג בזה. [אה"צ בהמ"ח אות כ"ה במה שחקר אי אדם זהיר טפי להכשיל אחרים באיסור או לעצמו ע' בהג"א חולין פ"א סי' י"ד במ"ש בשם הא"ז שהקשה איך ע"א נאמן על השחיטה הא אין ע"א נאמן באיסורין ובשלמא אם הוא בעצמו אכל שפיר מהימן דלא חשיד לאכול נבלות אבל אם הוא לא אכל דלמא עבר אלפ"ע ומוכח דלאחרים להכשיל בלפ"ע אינו זהיר ולעצמו לאכול נבלות זהיר וע' ברמב"ן גיטין ב' במ"ש ליישב קו' התוס' שם דניליף מנדה דעא"נ נגד חזקה ותי' הוא דשאני נדה דמתוך שנאמנת על עצמה נאמנת ג"כ לגבי בעלה מוכח ג"כ דלהכשיל עצמו אדם זהיר טפי מלהכשיל אחרים וע' לעיל סי' א' אות כ"ו הובאו ד' הרמב"ן הנ"ל לענין אי עא"נ נגד חזקה ובאות ל"ג הובאו ד' הג"א הנ"ל לענין אי עא"נ נגד רוב ע"ש.

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה