אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן ב · נ

מט

ואולם מכח מה שהנהיג מחדש להקל בבדיקת פנים הנה אף דהוי רק מנהג בעלמא כ"כ לעיל סקט"ז דדינו כעובר על איד"ר ומה שהתנצל שהטעה אותו השו"ב הקדום שא"ל שהמנהג שם כן וכיון שהוא חוץ לתחום העיר אינו מחויב לנהוג בחומרי העיר הנה כפי המנהג בכפר הנ"ל לשחוט כדי להוליך לעיר ושם מחמירים בזה וא"כ לדידהו הוי כלא בדק הריאה וא"ל דהואיל ואשתרי לבני הכפר אשתרי גם לבני העיר ז"א חדא שהרי הם שוחטים מתחלה אדעתא להוליך לעיר הנ"ל ובכה"ג ל"ש הואיל ואשתרי וכמ"ש התוס' עירובין ס"ה סוע"ב ובא"ח סי' שס"ה ס"ז בשם תה"ד דהיכא דהי' עומד הלחי לסתור ל"א הואיל ואשתרי מקצת שבח הותר כולו וע' בשע"ת או"ח סי' תקנ"א ס"ט שכ' כה"ג לענין בשר הנשאר מסעודת שבת רק שלא הביא מתוס' וש"ע הנ"ל וסברא כזו מצינו בש"ס דיומא ס"ה ע"א וב"ק ק"י ע"ב ותוס' שבועות י' פ"א ד"ה מהו שיקרבו ותוס' ערכין ל"ד ע"א ד"ה הן ומגרשיהן ע"ש ותבין גם העירני ח"א דמגברא לגברא ודאי דל"ש הואיל ואשתרי ויש לי לדון דתליא במחלוקת ר"ת שבתוס' חולין ק"י ע"ב דס"ל דכלאים בציצית אשתרי גם לאשה ולשי' רמב"ם וש"פ אינו כן כמ"ש השג"א סי' ל' באורך אבל י"ל דוקא התם דהוי רק משום דחיית העשה לל"ת וכמ"ש כה"ג הראב"ד בפי' לתמיד פ"א שהובא בשאג"א שם ובזה מיושב מה שהעיר חתני הרב מוהר"ש באב"ד נ"י מהא דקידושין כ"א ע"ב ותוס' ד"ה בביאה וכו' דמוכח דגם מגברא לגברא אמרי' הואיל ואשתרי ולפמ"ש א"ש וכבר הביא הראב"ד שם גם מהא דקידושין הנ"ל וחילק כנ"ל ויעוין גם ברשב"א קידושין שם בזה ולא הובא בשאג"א וגם מיושב מה שהעיר בני הרב החריף מו"ה צבי נ"י מהא דיבמות ל"ב ע"ב התחיל ר"ח לדון וכו' לכהנים הותרה ולא לזרים וכו' ובר קפרא פליג עליו וס"ל לכל הותרה. אבל לענ"ד בכה"ג דבמקום שנזהרין מבדיקת פנים ס"ל דיש חשש בזה וא"כ לפי דעתם ס"ל דהמקילין לאו שפיר עבדי א"כ ל"ש בכה"ג לומר הואיל ואשתרי דהא לפי סברת האוסרים גם למתירים אסור ותדע שהרי חלב הדבוק לכרס תחת הפריסה שבני רייניס אוכלין אותו ואפ"ה בני ערפורט כשבאים לשם אין אוכלים הכרס ורק לענין הכלים מקילים כמ"ש ביו"ד סי' ס"ד וע' ט"ז שם סק"ט וש"ך סקי"ב ולא אמרי' הואיל ואשתרי להנך אשתרי גם להנך א"ו כמ"ש ובפרט בנ"ד שמוליכים הבשר לעיר שהוא מקום שנוהגים איסור בזה וא"כ לפמ"ש התב"ש דהיכא דנהגו בבדיקת חוץ הו"ל כלא בדק כלל וה"נ בנ"ד הרי הכשיל הרבים וכיון שלוקח הכרכשתות איכא חי"מ וגם בדרבנן צריך להעבירו ועמש"ל סקי"ג וסקט"ו בענין זה. ובפרט דכיון שהוא בעצמו נהג כן מתחלה מדוע שינה אח"כ את טעמו וגם הועד לפני שעברו כמה שנים שלא נטרף אצלו שום בהמה ועגל ובאיסורין י"ל דמהני עדות בידיעה בלא ראי' ובד"ז כבר האריך הגאון מהרש"ק ז"ל בשו"ת סת"ם בסופו במעשה השו"ב מבארדיטשוב ורבים נחלקו עמו ועכ"פ בצירוף כל הני ריעותות ושאר עניני קלות שנתבררו לפני העברתי את השו"ב הנ"ל ויותר ממ"ש כאן הארכתי בזה בתשובה מכמה מקומות השייכים עוד לזה ואכ"מ:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה