אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן ב · מח

מז

ואגב אבאר עוד איזה דינים בזה והנה בשו"ת ח"ס ח"ו סי' מ"ד פסק דאין להעביר שו"ב שעבר על שבועה או חרם בכתב שלא קרא בפיו כיון די"ל שסמך על המקילים בדין שב"כ ומהם בעל שב יעקב ע"ש והדבר פשוט דזהו דוקא בדברים שבין אדם לחבירו אבל בדבר הנוגע לתקנת הקהל הרי מכח התקנה לבד נפסל וגם דוקא בלא התרו בו ב"ד אבל אחר התראה הוי מזיד דאין בידו לסמוך בדאורייתא על דיעות המקילין דהא קיי"ל סד"א לחומרא ועמש"ל סוסקי"ט. וע' תשו' ח"ס חח"מ סי' קע"ו בדין שו"ב שהטעה מוהל א' שילדה אשתו בכפר בן זכר ונסע המוהל לשם כמה פרסאות ושיקר בו שילדה נקבה והי' לשחוק והעלה דעבר על לא תונו וגם ביישו וגם תביעת ממון וכיון דגם בממון שאין גובין בזה"ז מנדין אותו מדינא וכיון דפקודת המלך שלא לנדות עכ"פ יש להעבירו עד שיפייסו ויקבל תשובה כראוי ע"ש ומזה יש לדון בעובדא שאירע שלקח שו"ב א' בשר הערלה שחתך במילה ורוקח במרקחת ונתן לאחד לאכלו ואח"ז הודיע הדבר שיהי' לשחוק דודאי יש להעבירו עד שיקבל תשובה וקנס כראוי ובפרט דבזה הכשילו באיסור דהא בשר אדם אסור מה"ת בעשה עכ"פ ולשי' כמ"פ גם בלאו ועמש"ל סי' ע"ט ס"א בדין עור האדם וגם אי נימא דגבי איסור עשה ח"ש מותר מה"ת כמ"ש בס' עצי אלמוגים לא"ח סי' קי"ט בדעת הרוקח ודלא כתוס' שבת צ"א מ"מ הרי עכ"פ מדרבנן אסור וע' בד"ק סי' א' סק"ט בדין שו"ב שאמר שמותר למרוט נוצות ביו"ט בשעה"ד ופקפק בהיתרו כיון שאמר על אסור מותר וצ"ע דהא אינו בעניני שו"ב וגם לרמב"ם דבשאר עבירות בודק סכין דוקא במזיד ולא בטועה בדין וכן מכח מחלל יו"ט דדינו כמומר היינו במזיד ולא בטועה בדין ומה שמחויב השו"ב שידע לומר בע"פ היינו מה שנוגע לשחיטה ובדיקה עצמן משא"כ בזה:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה