אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן ב · מ

לט

ואולם כל יסודו של רו"מ דאף דס"ל להרמב"ן דבשני מיני איסורים חשוד על חמור לא חשוד על הקל מ"מ מדאורייתא לדרבנן בכל גווני חשוד והביא בשם חסל"א סי' ד' שהוכיח כן מהא דע"ז ס"ט דזונה נכרית וישראל מסובין דחמרא שרי משום דיצרא תקיף להו והמהריט"א לבכורות ל' אות ל"ה תמה דהא הוי ב' מיני איסורים ומזה הוכיח כנ"ל וסתם יינם דרבנן והא דקאמר דיצרא דזנות תקיף להו היינו התם לגבי יי"נ דיוכל לשתות יין היתר אבל בנ"ד שנוטל הכרכשתות ואיכא חימוד ממון חשוד גם להאכיל טרפות עכ"ד ובאמת הרי בסנהדרין כ"ו דחשוד בעריות כשר לעדות משום דיצרא דזנות תקיף לי' והרי בעדות איכא הנאת ממון כמ"ש רש"י שם כ"ז ע"א ד"ה ומלוי רבית ועתוס' שם ט' ע"ב ד"ה לרצונו שביארו כן היטב והא דקיי"ל דהבא על עריות פסול לעדות משום דאנן לא בעי' רשע דחמס אבל עכ"פ מבואר דחשוד לזנות א"ח לממון היכא דתליא ביצרא דתקיף לי' ועוד דגם התם ביי"נ איכא גם הנאת ממון דיי"נ נמכר בזול אך דמ"מ לדינא הרי דעת רמב"ם דמומר לשאר עבירות צריך לבדוק לו סכין דס"ל דכיון דאיכא בי' טורח הרבה חיישי' שלא ירצה לטרוח א"כ לא תליא בחמור וקל דאין חילוק בזה כלל לשי' הרמב"ם ובאמת שבעיקר הדין רוב הראשונים לא ס"ל כרמב"ם כמ"ש בתשו' רדב"ז ח"א סי' כ"ד וגם מלשון הש"ע נראה דדיעה א' עיקר שכתבה בסתם כנודע וגם ברשד"ם סי' ב' מוכח כן וע' תשו' תפ"צ חיו"ד סוסי' כ' שהביא קצת ראי' דגם התוס' לא ס"ל כהרמב"ם ע"ש וגם לשי' רמב"ם גופי' מבואר בתשו' רדב"ז הנ"ל דהיינו דוקא אם אין לפניו משחזת אבל אם יש לפניו משחזת דליכא טרחא כ"כ לא שביק וכו' ומותר לאכול משחיטתו וזהו דבר חדש שלא נזכר באחרונים וא"כ גבי שו"ב שלנו שיש לפניהם תמיד כמה משחזות ל"ש כלל דינו של רמב"ם וכה ראיתי בשו"ת כתב סופר סי' ד' שהעלה ג"כ דנהי דמסתימת לשון רמב"ם נראה דגם בחשוד לעבירה קלה צריך בדיקת סכין ונדחק בביאור ראיית רמב"ם לזה אבל הרי לשי' החולקים גם בחמור משחיטה א"צ בדיקת פכין כיון דבידו עכ"פ לתקנו וגם לרמב"ם נראה דעכ"פ במומר לאיסור דרבנן מודה דא"צ בדיקת סכין ואף דמלשון השמ"ח סי"ז בשם מהרי"ל נראה דדוקא באיד"ר הקל בעיני ב"א ולא משמע לאינשי איסורא י"ל כן אבל אינו מוכרח ויש להקל בכל גווני כיון דרוב פוסקים חולקים על הרמב"ם בזה וגם הביא בשם שו"ת בית יעקב שדחה ד' הש"ך סקי"ח במ"ש דהרמב"ם גם דיעבד אוסר אך דהשמ"ח הוכיח כן מהרא"ש וגם הוא הביא עוד ראיות לזה ועפ"ז העלה שם בדין שו"ב שהועד עליו שחבק א"א ג"פ דכיון דיש דיעות שהוא רק איד"ר יש להקל ע"ש באורך וכן ראיתי בשו"ת מהר"י אסאד חיו"ד סי' מ"ז שפסק דבדרבנן גם להרמב"ם א"צ לבדוק סכין גם בעבר כמ"פ ע"ש ותמהני שלא הביאו ד' רדב"ז הנ"ל וע' ביד אפרים סי' א' ס"ד שהעתיק תשו' פאה"ד לרמב"ם סי' קי"ב ושם איתא בדין ראובן הממונה לרבים לשו"ב והוחזק לרבים שגונב בשר כמ"פ מהמטבחים ואח"כ נמצא בידו בפרהסיא בשר גנוב והשיב וז"ל אין מעשים הללו ראוים למי שיקרא תורת משה ע"ה כו' ואם יכופר העון הזה ואפי' עשה תשובה גמורה כי אין לך חה"ש גדול מזה ולכן לא ישחוט ברבים ואם ירצה לשחוט בבית יחיד הרשות בידו והסכים שם עמו הר"י בן ששון ע"ש והנה מה שסיים דבבית יחיד הרשות בידו לכאורה מדוע לא כ' דצריך בדיקת סכין לשיטתי' ודוחק לומר דקאי אהיכא דעשה תשובה דבהשאלה לא נזכר כלל מעשיית תשובה ואולי כיון דלא נתברר רק פ"א אף שהוחזק גם מקודם אבל כיון דלא נתברר לכן דינו רק כמי שהוא רק פסול לעדות דא"צ בדיקת סכין וא"כ גם בנ"ד י"ל כן אבל מ"מ כבר כ' הרב מלאדוי בש"ע שלו סי' א' בקו"א סק"ב דהא דהפסול לעדות א"צ לבדוק לו סכין היינו בשוחט באקראי ובחנם אבל הממונה לשו"ב ברבים ברבות הזמנים א"א שלא יזדמן פ"א איזו קלקול וכיון שנוטל שכר מכל בהמה יש לחוש שלא ידקדק הרבה בבדיקת סכין והריאה בשביל הנאתו להרבות בשכרו או למהרו ואם יארע לו קלקול לא יגיד מיראתו שיתחייב לשלם לבעל הבהמה ובפרט לפמ"ש בסי' י"ח סי"ז דבזה"ז דלא נהגו להראות הסכין לחכם משום שממנים כשרים וזהירים ע"ש א"כ בכה"ג ודאי דאין להקל ע"ש וע' עקרי הד"ט סי' ט"ז אות ב' בשם קול אליהו סי' ד' שפסק ג"כ להעביר שו"ב שהוחזק לגנוב ולהחסיר מהמשקל ובשם תשו' נאמן שמואל סי' ל"ב דמי שמחזיק הגאביליירו דהוי גניבה ולא יבדוק עוד לבדו והוא חולק על דבריהם וע"ש אות י"א ג"כ בזה וע' זל"א חיו"ד אות ש' בזה ומבואר דלא ס"ל כהרב בש"ע הנ"ל וכ"נ דעת שאר אחרונים אבל מ"מ באינו נוטל בשוה מכשרות וטרפות כגון במקום שנהגו ליקח הכרכשתות כבר העלה בד"ק סוסי' זה דדמי למוכר בשר לאחרים דבעי' שיהי' מוחזק בכשרות דוקא כמ"ש בסוסי' פ"ה ולכ"ע אין להקל וגם יפה כ' רו"מ וגם אני כתבתי כן מכבר בתשו' דבזה"ז שמקילין בקליפות הסרכות הרבה יותר מדאי ובפי' שיהי' ירא ד' מרבים כמ"ש בסי' ל"ט סי"א וסי"ג א"כ בודאי גם בחשוד לשאר עבירות א"א להקל וגם במקום שהולכים ב' שו"ב למטבחים הרי כמ"פ נוסע א' לכפר וכדומה ובודק יחידי ובפרט דעכ"פ יוכלו הרוב למחות ולהעבירו מחזקתו ובפרט בנ"ד שהי' פרסום גדול והוי חה"ש וכמ"ש הרמב"ם הנ"ל ולכן גם המיעוט יכולים למחות בכה"ג ועמש"ל סי' א' סק"ס עוד בזה עכ"ד תשובתי:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה