אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן ב · לט

לח

ומה שהאריך רו"מ בדין חשוד על החמור חשוד על הקל ובד' תשו' רמב"ן שהביאו הב"י וש"ך סי' קי"ט והביא השגת דג"מ על הרמב"ן במח"כ הדג"מ לא תמה על הרמב"ן רק על הש"ך דודאי מילה חמיר משאר מצות שנכרתו עלי' י"ג בריתות ודחי שבת ורק דבעיני הבריות י"ל דקיל משום שיש לו זמן למול אח"כ והש"ך שם הוכיח דבעי' שיהיה חמור גם בעיני הבריות ולזה הוכיח דגם בכה"ג אם אינו מין איסור א' אינו חשוד והביא מסי' ב' דמומר לערלות אינו מומר לשחיטה ודחה הדג"מ די"ל דמילה לא חמור בעיני הבריות מטעם הנ"ל אבל ראיית הרמב"ן דחמור לגבי שמים ודאי מודה דמילה חמור ואי נימא דלא כהש"ך א"ש ד' רמב"ן וכן ביאר בתשו' מהרי"א חיו"ד סי' ו' כונת דג"מ ופשוט הוא:

ומ"ש רו"מ ראיה להדג"מ מהא דחשוד אממונא לא חשוד אשבועה משום דממון איתא בחזרה אינו ראיה דשא"ה דכשמקיים מצות השבה מתקן הלאו למפרע משא"כ במילה גם אם ימול אח"כ מ"מ לא תיקן בזה מה שעבר עד עתה ונא קיים המ"ע בזמנו ואף דפטור מכרת ע' רמב"ם וראב"ד פ"א ממילה ותוס' מכות י"ד ע"א מ"מ לא יתוקן האיסור וכדאשכחן במרע"ה שנענש על ששהה המילה אף שהיה בדעתו למולו אח"כ וז"ל הרמב"ם בפיה"מ סופי"ט משבת ממה שאני חייב להזכירך בכאן שהאדם כשעבר ולא מל את בנו וחס עליו ביום השמיני עבר על מ"ע גדולה וחמורה שאין בכל המצות כמוה ולא יתכן לו לעולם לשלם מצוה זאת אבל זה העון קשה יותר ממי שעבר עליו חג הסוכות וכו' לפי שזה אחר שעבר יום ח' לא נפטר מזו המצוה אבל הוא מצווה ומוכרח למולו תמיד וכל זמן שלא ימול אותו יהי' עובר על מ"ע וכשימול אותו תסיר ממנו זאת העבירה ויעשה מצוה וכו' עכ"ל ומפורש כמ"ש וע' במחה"ש או"ח סי' תמ"ד שדעתו נוטה קצת דאחר יום ח' אין חיוב עוד על האב והיה נראה קצת סמוכין לדבריו מרש"י נדרים ל"ב ע"א ד"ה מפני ואותו תינוק לא היה באותה שעה אלא בן ח' ימים והוא תמוה ועיין בשו"ת מאיר נתיבים סוסי' פ"ב מ"ש בזה ולשי' מחה"ש הנ"ל ניחא אבל ברש"י שבח קל"ב ע"ב ד"ה בינוני מפורש להיפוך ועיין קע"י על הר"מ פ"א ממילה וגם בפיה"מ להר"מ דשבת הנ"ל מפורש להיפך וד' רש"י דנדרים הנ"ל ביארתי במק"א עפמ"ש בס' אוי"ק פ' שמות להוכיח דביאת משה למצרים הי' ביום א' וא"כ ביום שלפניו שהיה במלון היה בשבת והרי מילה שלב"ז לא דחי שבת ולכן כ' רש"י שהיה יום ח' [ועין בספר אור צבי פ' שמות אשר הוגה מחתני הרב דק' לאנטשין ני' ובני הרב דק' חאצמיר ני' והוסיפו כמה תיקונים והגהות והמדפיס גנב וכיחש והעלים שמם] ובעיקר סברת דג"מ יש להעיר מבכורות ל' דחשוד על מעשר א"ח על השביעית משום די"ל פדיון והרי הפדיון שיפדה אח"כ לא יועיל על מה שאכל למפרע דהפדיון אינו עוקר האיסור למפרע רק מיגז גייז וכדמוכח במנחות מ"ח פריק להו מגוואי וחולין ממילא הויין וכמ"ש הט"א בחגיגה ועיי' ישוי"ע יו"ד סי' צ"ט סוסק"ה בזה ובע"כ דכיון דהאיסור קל שיש לו תקנה אף שלא יתוקן למפרע קיל בעיני אנשים וה"נ בזה וכה ראיתי בשו"ת כתב סופר יו"ד סי' ד' שדחה ד' דג"מ בפשי' דכיון דתליא במה שחמור בעיני אנשים ומילה בזמנה חמור לאינשי אפי' לפושעים בשאר מצות ואפ"ה נאמן על השחיטה א"כ שפיר מוכיח הרמב"ן וע"ש מ"ש עוד על ראיית הרמב"ן בזה.

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה