דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן ב · לא
ובדין מומר שעשה תשובה ע' בבאה"ט סי' י"ח סקכ"ה בשם רש"ך דיוכל להיות שו"ב וע' תשו' רדב"ז ח"ה סי' מ"ה מ"ש בישוב ד' רמב"ם פ"ב מעכו"ם דעובד עכו"ם וכו' וכן האפיקורסים אין מקבלין אותן בתשובה לעולם והוא סותר למ"ש בפ"ג מהל' תשובה והעלה דכונת רמב"ם דודאי מהני תשובה אבל אין אנו מחזיקים את המינים לבעלי חשובה וע"ש בלח"מ ומבואר מזה דאם שמעו דברי מינות ואפיקורסות אין מאמינים לו אפי' בתשובה ופסול מלהיות שו"ב לעולם. וע' בשו"ת מהר"ם שיק חיו"ד סי' י"ב שהביא ג"כ ד' כנה"ג ורש"ך הנ"ל וחמה מרמב"ם הנ"ל והעלה מסברא לחלק בין עע"ז לתיאבון דמהני חשובה אבל אם מחמת מינות ל"מ תשובה ולא ראה ד' רדב"ז הנ"ל וע' בשו"ת מהרי"ט בשניות חיו"ד סוסי' מ"ט שכ' ג"כ דבהמיר אין תשובה מועלת לכפר לגמרי ע"ש בזה וע' תשו' לחם רב סי' ג' שפסק בפשי' בדין א' שהמיר דתו וחזר בתשו' ונהג כן כמה שנים דמותר להיות שו"ב וש"צ ולא הביא מהנ"ל וע' תשו' מהר"ם שיק סי' י"ט בדין שו"ב שהי' ש"ץ בקאהר שיהל שכל מנהגם ע"פ חקות עכו"ם ומסיק דגם אם הי' מפני דוחק פרנסה דמי לכהנים ששמשו בבית חוניו דלא ישמשו במקדש דל"ה אונס שצריך לבזבז כל ממונו וגם באונס גמור מאוס לגבוה וכן בכהנים שאנסום מלכי ישראל לע"ז מבואר ברש"י ע"ז נ"ד דקנסו אותם וע' במחה"ש או"ח סי' קכ"ח סקנ"ד וגם בעשה תשובה ל"מ משום דמאוס לגבוה ומ"מ אם הוא יר"ש ומדקדק במצות יוכלו לדונו לכף זכות וע"ש שנשאל במי שנכנס לביהכ"ס כזה והשיב דאף דאסור לכנוס מ"מ לא משמע לאינשי איסורא ומותר להיות שו"ב ע"ש עוד בזה וע' שבת דקט"ז ע"א גבי בתי צדוקים ומינים אפי' אדם רודף אחריו להרגו נכנס לבית ע"ז ואין נכנס לבתיהם של אלו שהללו מכירים וכופרים וכו' ולכנוס לבית הכנסת של הקראים או של המתחדשים הנקרא רעפארעם בודאי כן הוא. ורבים נכשלים בזה והשם הטוב יכפר. שוב מצאתי במהרי"ט בשניות חא"ח סי' ח' שפסק דגם בעבד ע"ז אף דמסתמא אינו חוזר בתשובה דכל דפריש מיד מיית אבל אפשר שלא הודה בה אלא מומר לתיאבון הי' להתיר לעצמו עריות וכדומה והביא מסנהדרין ס"א ל"א ובכה"ג ודאי דמהני תשובה ע"ש היטב: