דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן ב · ל
ובדין פרהסיא דעת הש"ך סי' קנ"ז דאם יודעים יו"ד מישראל הוי פרהסיא ומזה למד התב"ש דה"ה כאן ורמז לתשו' מהרי"ק שרש קנ"ט שכ"כ וכן מצאתי בתשו' רדב"ז ח"ד סי' צ"ב אבל בס' בה"י השיג שם על הש"ך ודחה הראי' מאסתר דהתם מה שהביאוה לאחשורוש הרי ראו עשרה ושוב מהני מה שידוע שבא עלי' משא"כ בזה וע' בנח"א שבאשכול ה"ש סי' ב' שהעיר בזה מדנפשי' והביא מהרשב"א קידושין כ"א כ"ב ע"ש ולענ"ד י"ל עוד דגם אי נימא דהתם דתליא בקידוש השם כיון דידוע לעשרה הוי חה"ש אבל כאן דתליא בחוצפתו י"ל דוקא בעושה בפני עשרה ממש וע' בס' י"ש לסי' רנ"ד סק"א מ"ש בזה [א"ה בהמ"ח ע' מנחות מ' ע"א ולרמו בו עשרה ולפרסמו למלתא וי"ל] אבל בפלתי סי' י"א העלה לשי' רמב"ם ומרדכי דגם בפרסום בעלמא סגי גם בפחות מעשרה ע"ש וערש"י שבועות כ"ה ע"ב ד"ה והוא וכו' דמידי דידעו בי' תלתא ב"א הוי מפורסים עכ"ל וע' בתשו' מהרי"א סוסי' ח' שהביא ראי' מעירובין ס"ט דגם בפחות מיו"ד הו"ל פרהסיא ע"ש וע' סקה"י לש"ח סי' תנ"א בשם תשו' הרא"מ ח"א סוסי' י"ג שצידד לומר דביתו הוי פרהסיא וא"כ עכ"פ בידוע לעשרה אין להקל ומ"ש הפ"ת אם גם הוא מצטרף לעשרה מצאתי בשו"ת דבר שמואל סי' ס"ג שנסתפק בזה לענין קידוש השם בעשרה והביא מפ"ק דכתובות דחתן מן המנין אבל י"ל דשאני הכא דבשעה שנהרג ליכא עשרה והניח בצ"ע וע' בעקרי הד"ט סי' י"ט אות ח' באמצע אריכות דבריו שהביא תשו' זרע אמת ס'' נ"ב שהעלה דגם הנאנס בכלל ע"ש ומכ"ש לענין מומר שהוא חי דודאי הוי כן לכ"ע וע' בשו"ת מים רבים חיו"ד סי' כ"ז דאם חלל שבת בצנעה ואחר איזה זמן חילל בפרהסיא דמ"מ לא הוחזק למפרע להיות דינו כמומר משעה שחלל בצנעה אף דכבר איתרע מאז חז"כ מ"מ כיון דתחלה שמר א"ע לבל יוודע איכא הוכחה שלא הי' אז מומר גמור ע"ש ועמש"ל סי' א' סקכ"ב בזה וע' בתו"ח עירובין מ"ט וא"ר או"ח סי' שפ"ה סק"ג דאם הוא בוש לפני אדם גדול ונמנע מלחלל שבת בפניו אפי' בעשה לפני עשרה הוי רק בכלל מחלל שבת בצנעה ע"ש והוא דבר חדש וע' יבמות ק"ה ע"ב ותוס' ד"ה לכתחלה וכו' לפרסומי מלתא עבדינן בחמשה ע"ש משמע דבחמשה הי' פרסום וע' ר"ן נדרים מ"ה ע"א בד"ה ואיבע"א וכו' היכי דאיכא תלתא אוושא מלתא וכו' וצ"ל דאין כל הענינים שוים. וע"ע בב"י יו"ד סי' רנ"ט בשם הגמ"ר דכתובות בזה: