דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן ב · כו
או שהוא מומר לעכו"ם וכו'. דעת הש"ך דהעיקר כהפוסקים דגם בפ"א דינו כעכו"ם אבל בב"ש א"ע מי' קכ"ג סק"ח כ' בפשי' דקיי"ל דבפ"א ל"ה מומר ונ"ה במג"א סי' שפ"ה סק"ב ובמחה"ש שם כ' דיי"ל דהתם בדרבנן הקילו אבל מלשון המג"א נראה כמ"ש ובאמת דבתשו' מהרי"ק שרש קנ"ט ענף ב' האריך להוכיח דהעיקר כדעת תוס' מטוך דבפ"א ל"ה מומר וגם לשי' המרדכי דוקא בשחיטה דבהמה בחז"א עומדת יש לילך אחר המחמיר כיון דמספק"ל איזה תי' עיקר אין להוציאה מחז"א מספק משא"כ היכא דאיכא חזה"ת ואם לא עשה רק אמר אלך ואעבוד ע"ז לכ"ע בפ"א ל"ה מומר ועיין בתב"ש סי' י"א סקי"ב באורך בזה ועמש"ל בפתיחה אות ל"ד ועיין במל"מ פ"ג משגגות ה"ג באמצע דבריו שהעלה דגם הרמב"ם ס"ל כהתוס' בזה אך דזה דוקא לענין שיהיה כמומר לדבר אחר אבל לאותו דבר לכ"ע נעשה מומר בפ"א לכ"ע ע"ש ולענ"ד ראיה ברורה לחילוק זה מהש"ס דע"ז ל"ג ע"א ויו"ד סי' קמ"ח סי"א דבהליכה לבד נעשה מוחזק לכך וע"ע בתוס' זבחים ק"ח ע"ב ד"ה והמעלה שכ' בפשי' דבפ"א נעשה מומר וע' במל"מ פ"ג משגגות שהאריך בדין מומר לע"ז ושבת פ"א אי הוי כמומר לענין שב מידיעתו ולא הביא ד' תוס' זבחים הנ"ל ועסמ"ע חו"מ סי' רס"ו סק"ו דבפ"א גם בע"ז בפי' שיהיה בפרהסיא עכ"פ ומצאתי בברכ"י או"ח סי' נ"ח אות ו' שהביא בשם ס' אור יקרות שתמה עמ"ש הרשב"א דהעובר פ"א נעשה חשוד מהש"ס דחמורה כ"ז דמוכח דבעי' דוקא ג"פ והוא דחה דודאי ג' מדות הן כשר וחשוד ומוחזק ואם עבר פ"א יצא מחז"כ והוא חשוד לאותו דבר והתם בתמורה לענין מלקות א"א להלקותו כיון דאכתי אינו מוחזק ועוד דהתם מצרפין סברת לא שביק היתרא וכו' ע"ש עוד בזה ותמהני שלא העיר כלל מהש"ס הנ"ל על כל המחברים שהבאתי לעיל סקי"א אבל אין מזה ראיה לענין מומר בדבר שנעשה עי"ז מומר לכה"ת כמובן ועיין בחי' הר"ן לחולין י"ד שהביא בשם י"א דמומר לע"ז ששחט אינו נבלה לטמא דהא מ"מ ישראל הוא וקידושיו קידושין אבל ש"פ לא ס"ל כן ודוקא לענין קידושין דינו כישראל ועמש"ל סי' ד' סקי"ד שדעת י"א הנ"ל הוא שי' הרמב"ן ורא"ה והרשב"א במשה"ב חולק עליהם ועמש"ש בזה וע' בס' האשכול סי' ב' ועיין בברכ"י א"ע סי' ד' אות י"ד בשם תשו' הרא"ם סי' צ"ז ותשו' שערי ישועה שהעלו דלכל שאר מילי מומר דינו כעכו"ם ובפרט לשי' מהרשד"ם חא"ע סי' י' ומהר"י מינץ סי' י"ב דגם בקידושין הוא רק מדרבנן פשי' דבשחיטה דינו כעכו"ם גמור וכה ראיתי בשו"ת טטו"ד מ"ק סי' ט"ז שרצה להוכיח מש"ס דע"ז כ"ו דהיכא דעובר בפ"א ומעשה א' על כל כמה לאוין לכ"ע נעשה מומר בפ"א אבל נעלם ממנו תשו' עה"ג סי' י"ח שהעיר בקו' הנ"ל וחי' דלהכעיס לכ"ע נעשה בפ"א מומר והוכיח כן בשי' התוס' ע"ש וא"כ לק"מ וגם בעט"ו שם העיר אח"ז בסברא הנ"ל וכבר קדמו בעבוה"ג. וע' תשב"ץ ח"ג סי' מ"ג וסי' מ"ז בשם עיטור דכיון דעכו"ם שבח"ל לאו עע"ז הן א"כ האידנא גם העובד ע"ז אין דינו כמומר לכה"ת וכ"ה בב"י א"ע סי' מ"ד וצ"ע כי הוא נגד כל הפוסקים ועמ"ש בס"ק שאח"ז בדין מחלל שבת בשמו: