דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן ב · יד
והנה בתשו' שא"י סי' כ"ב כתב דהיכי דנאסר השו"ב רק מדרבנן דינו כפס"ע דרבנן דבעי הכרזה וכל זמן שלא הוכרז עליו כשר ולפ"ז בשוחט לאחרים דעבר רק על לפ"ע דמיפסל רק מדרבנן כל זמן שלא הוכרז עליו שחיטתו כשרה ובפרט בעבר רק אדרבנן וראיתי בתשו' בר"א סי' א' אות ג' וי"ג שהשיג עליו דחשוד לאו"ד פסול מדאורייתא ובסי' ח' ההלה דגם בדרבנן במלתא דאיסורא לא תליא בהכרזה כמ"ש מהרי"ט ח"ב חא"ע סוסי' מ"ג עש"ה ועמש"ל סי' א' סקנ"ד בזה) אבל המעיין במהרי"ט שם ימצא שהביא מתשו' הרשב"א סי' אלף קס"ו דס"ל דגם באיסורא בדרבנן בעי הכרזה אך מהנמוק"י נראה להיפך וצידד דהרשב"א מיירי רק בעבירה דרבנן אבל בעבירה דאורייתא שא"ב מלקות ואין איסורן נודע כגון קושר ומחיר בשבת גם הרשב"א מוחה וסיים דצריך להתיישב בדבר ע"ש. הרי דבעבירה דרבנן הוי מחלוקת רשב"א ונימוק"י ולשי' רשב"א ניהו דהא דבעו הכרזה יהוי ומשום פסידא דלקוחות מ"מ י"ל דלא פליג וגם באיסורא הוי כן וכמ"ש כה"ג בנימוק"י סוף יבמות לענין דו"ח דגם בארוסה דל"ל כתובה דמיא לד"מ ע"ש וכן מצאתי בב"י א"ע סי' מ"ב בשם מ"כ דבפסול דרבנן בלא הכרזה כשרים לעדות קידושין והוא מתשו' רי"ן הרא"ש סי' פ"ב וכ"ה בתשו' מהרשד"ם חיו"ד סי' נ"ג להדיא דנהי דטעמא דהכרזה משום פסידא דלקוחות כיון דכבר תקנו כן לא מיפסל בשום מקום וע"ש חא"ע סי' ל"ו וע' מל"מ פ"ד ממלוה ה"ו שהביא בשם מהרח"ש סי' י"ט ג"כ היפך ד' מהרי"ט הנ"ל וכן מצאתי בתשו' ב"י סי' י' ועבוה"ג סי' ס"ז וע' כנה"ג א"ע סי' מ"ב הגב"י אות קע"ז שהביא כן בשם מהריב"ל ס"ד סי' ח' וכ"ה בתשו' בה"ב שבתוס' ב"מ לא"ע סי' ח' באמצע התשו' שם וע' בברכ"י חו"מ סי' ל"ד דין כ"ז שהאריך ג"כ בזה והביא מרשב"א ב"ק סו"פ הכונס ומהר"ן בחי' פז"ב דלא ס"ל כהנמוק"י הנ"ל והביא עוד בשם כמה תשובות בענין זה עש"ה וא"כ לכאורה ד' שא"י נכונים דהיכא דעבר השו"ב אדרבנן גם היכא דצריך לקד"ח ונתבאר לעיל סק"ח דגם דיעבד אסור מה ששחט קודם קד"ח מ"מ בדרבנן כשר בדיעבד אך מ"מ נראה כדעת הבר"א דלענין חשוד לאו"ד לא תליא בדין פס"ע כלל אבל מ"מ נ"מ היכא דמומר לעבירה אחרת דרבנן ניהו דלרמב"ם גם במומר בעבירה אחרת צריך לבדוק לו סכין י"ל דבכה"ג דלא מיפסל לעדות גם באיסורא גם רמב"ם מודה דא"צ לבדוק לו סכין. וע' תשו' ר"מ מרוטנברג האחרונים חיו"ד סי' ח' שהעלה ג"כ דבמלתא דלא נפסל לעדות גם רמב"ם מודה ע"ש ועמש"ל סקל"ט בשם תשו' כ"ם דבדרבנן גם הרמב"ם מודה א"כ בכל גווני יש להקל: