אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן ב · טו

יד

ודע דגם בדאיכא חי"מ דגם בדרבנן מעבירים אותו כמש"ל סקי"ג היינו דוקא בידוע שהי' מזיד אבל היכא דיש מקום לדונו בשוגג והוא טוען כן ששכח או שטעה וסבר שהוא מותר ניהו דבדאורייתא א"נ לומר שוגג הייתי מ"מ בדרבנן שפיר נאמן וכמ"ש הפר"ת סי' קי"ט סק"כ דהא דא"נ לומר שוגג הייתי משום דאין מאמינים אותו והוי סד"א אבל בדרבנן סד"ר להקל אבל דוקא באינו ממונה מהקהל ע"ז אבל היכא דהוי ממונה ע"ז הוי פושע וכמזיד והיכא דעבר ג"פ בכל גווני הוי פושע וכמזיד וכ"ז מבואר בפר"ח שם וכמש"ל סוסק"ט בשם תשו' כת"כ סי' נ"ה ומצאתי בשו"ת חוט השני סי' ל"ד שהעלה דאם עבר על דבר האסור רק לכתחלה לאמן לומר שוגג הייתי ולפמ"ש הדבר פשוט כן וע' בבל"י סי' קי"ט בשם כנה"ג דהיכא דעבר ג"פ גם בדרבנן דינו כשל תורה ממש אבל מד' הפר"ת שם נראה דבכל גווני בדרבנן סגי בקד"ח ומצאתי בתשו' רשב"ש סי' תק"א בעובדא ששו"ב א' הכנים ידו לכמה כבשים ואמר שאין סרכא ואח"כ הכניס ידו אחר והראה שיש סרכא בשיפולי ושהיתה סרוכה לדופן ונתלשה וכן הי' בארבעה כבשים והראשון השיב שראה אבל היתה תלוי' והשיב דהראשון נאמן (ועמש"ל סי' ל"ט סט"ז וי"ז בשמו) אבל אם הראשון הכחיש שלא היה סרכא כלל הרי סרכא לפנינו ואף שהוא תלוי' לפנינו שוב נאמן האחר שהיתה דבוקה ובפרט שיש הוכחה שהסרכא ראשה מדולדל עבה ותלוי' דרכה להיות ראשה דקה ולכן השו"ב הראשון וראוי לגערו וישמור א"ע מכאן והלאה ע"ש ולכאורה הוא תמוה דהא בדאורייתא מעבירים אותו וצ"ל דס"ל דכיון דבדיקת ריאה דרבנן ולכן רק מזהירים אותו והוא היפוך מ"ש לעיל סקי"ג בשם כח"כ אבל מ"מ צ"ע דהא עבר ג"פ ונראה דהא דמעמידים בג"פ היינו אם חזר ועבר אחר שכבר קיבל עליו ד"ח אבל אם בפ"א עבר בכמה פעמים שפיר יש להקל ולדונו בשוגג וגם בדאורייתא יש להקל בכה"ג כמו בפ"א ואולי בנידון הרשב"ש היה הוכחות דהיה שוגג וע' תשו' גא"ב סי' ל"א בדין שו"ב שבדק עגל והיה ב' סרכות ומיעך אחת מהן והכשירו ואח"כ נמצא אחריו עוד סרכא והשו"ב התנצל שמעולם לא מיעך סרכא בעגלים הרכים רק בזה הפעם וביאר שם החילוק בין עגל רך או לא וע"י סרכא ב' שלא נתמעך בלל לכ"ע הבשר טרפה והכלים צריכים הכשר וע"ד הטבח כיון שהוא פעם ראשון אין להעבירו רק להזהירו להבא ע"ש והוא תמוה לכאורה דהא הוי בדאורייתא וצ"ל דס"ל דהמנהג ושלא למעך בעגל רך הוא רק מדרבנן וגם לענין סרכא שני' שלא בדק הריאה כדין עבר ג"כ רק אדרבנן וכמ"ש וג"ז היפוך ד' כת"כ ושאר אחרונים הנ"ל וע' שאילת יעב"ץ ח"ב סי' קי"ג שפסק ג"כ שלא להעביר שנ"ב שמיעך סרכא בגו"ט מפני שטעה בדין ואומר מותר רק להזהירו להבא אבל אם מוחזק לקל בשאר ענינים יש להעבירו ע"ש עוד בזה. וע' תשו' אבקת רוכל סי' ר"ז שרמזתי בקיצור לעיל סק"י ג"כ בזה:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה