דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן ב · ט
ובעיקר דינו של הרשב"א דא"נ לומר שוגג הייתי והובא בפשי' בש"ע סי' קי"ט סי"ז הנה גם בחו"מ סי' ל"ד גבי פס"ע הובא כן שי' הרשב"א בסי"ח בהג"ה גבי העידו שעבר על שבועתו דא"נ לומר שוגג הייתי וע"ש בש"ך וע' בברכ"י שם שהביא מחי' רשב"א וס' חקות הדיינים בשם רשב"א גופי' להיפוך ואולי גבי טבח כ"ע מודי מטעם מהרי"ט שהבאתי בס"ק הקדום וכה ראיתי בשו"ת כתר כהונה סי' נ"ה שהאריך בענין זה והביא מכנה"ג חו"מ שהקשה על הרשב"א מהא דפסק רמב"ם בראוהו עדים קושר ומתיר בשבת דצריכים להודיעו שהוא שבת דוקא ותי' לחלק בין איסור דממילא י"ל שהוא שוגג משא"כ בשבועה שהאדם מקבל ע"פ דכיר טפי ואף שסברא זו לא נזכר רק בכנה"ג מ"מ יש ראי' לזה מש"ס דכריתות גבי שנים אומרים אכלת חלב דפטור מקרבן לרבנן משום דמתרץ דיבורי' דשוגג הי' וגם מתשו' ריב"ש סי' תי"ג שפסק בהעידו שהלוה ברבית די"ל שטעה בדין שאין איסור בדרך ההוא מוכח כן ובע"כ כחילוק הכנה"ג הנ"ל והנה מ"ש בשם כנה"ג ושלא נזכר כן בשום פוסק במח"כ נעלם ממנו ד' הסמ"ע שם סק"ל שחילק ג"כ כן אבל מ"מ אין ראי' מכ"ז לדין טבח מטעם שכתבתי בשם מהרי"ט הנ"ל ושו"ר בתשו' בר"א סי' ט' שהעיר ג"כ בזה. והנה מ"ש בתשו' כת"כ שם מד' רש"ל דברגל"ד נאמן לומר שוגג הייתי ופקפק בראייתו משלהי נדרים עפ"ד הר"ן שם דהתם מדינא אינה נאסרת רק לצי"ש וסיים דגם אי לא נסמוך להקל באיסור תורה מ"מ בדרבנן יש להקל ברגל"ד ומשמע דבשל תורה לא החליט להקל הנה מכל האחרונים מוכח דפסקו להקל גם בשל תורה וגם הוא גופי' בסי' כ"ז שם תמה על הצ"צ סי' ע"ג בעובדא ששחט א' ג' כבשים והקהל עשו תקנה שלא להביא בשר מכפרים עד שיביאו הריאה לפני הבודקים הממונים ונתן השו"ב הנ"ל הריאה לשותפו להראותה להבודקים ומצאו סרכא ונטרף הכבש ואסר הצ"צ כל הכבשים ששחט והכח"כ דחה דבריו דכיון דרגל"ד שהיה שוגג שהרי ציוה בעצמו להראותה לבודקים ובכה"ג ודאי נאמן לומר שוגג הייתי ובפרט מה שאסר הצ"צ שם גם מה ששחט למפרע באותו יום ודאי דליתא דגם הרשב"א מודה דעכ"פ אין לאסור למפרע אבל גם מה ששחט מכאן ולהבא כיון דרגל"ד דשוגג היה כשר ע"ש הרי דס"ל בפשי' להקל ברגל"ד אבל מה שתמה על הצ"צ כבר כתבתי בס"ק הקודם בשם פר"ח ותשו' רח"כ דהתם דשחט טרם שקיבל עליו ד"ח שחיטתו אסורה גם בכה"ג דאיכא הוכחה דשוגג היה ודברי צ"צ נכונים וע' כת"כ שם סי' כ"ח עוד באורך להקל בדאיכא רגל"ד. ולענ"ד עוד ראיה מדברי הש"ך ביו"ד סי' רל"ב סוסקכ"ה דמוכח דגם בשל תורה סמכי' על רגל"ד ונאמן לומר אנוס הייתי אף דאונס לא שכיח ע"ש ומכ"ש דנאמן לומר שוגג הייתי וגם כבר כ' הש"ך פי' קי"ט סקל"ג בשם תשו' מהרי"ו דאם ידוע שהוא יר"ש ומדקדק במעשיו נאמן לומר שוגג הייתי וע' כת"כ שם סי' נ"ה שהעלה דבדאיכא חי"מ דמדאוריי' פסול א"נ לומר שוגג הייתי אבל בדליכא חי"מ דהוי רק קנסא דרבנן נאמן לומר שוגג הייתי אבל כבר כתבתי בס"ק הקודם בשם בר"א שהוכיח להיפוך: