דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן ב · ח
והנה בתשו' כתר כהונה סי' נ"ה העלה דהיכא דלא מיפסל לפדות מותר גם לשחוט ולכן בשל אחרים דעבר רק בלפ"ע גם ביצא טרפה מת"י אין מעבירין אותו מדינא רק מקנסא בעלמא ולכן בפ"א אין מעבירין ובזה תי' סתירת ד' רמ"א מסי' ב' לסי' קי"ט ע"ש עוד בזה וגם:
בס' כנפ"י סי' א' העלה בפשי' דחשוד בפ"א דמעבירין אותו אינו מדינא רק מקנסא בעלמא ואולם בתשו' בר"א הגם שבסי' ב' אות א' ב' צידד ג"כ כן בדעת שא"י ושאר אחרונים ומה"ט בדרבנן אין מעבירין אבל באות ג' שם דחה דמיון העברה לדין פסול לעדות והעלה דהכא פסול מה"ח דחשוד לעבור בלפ"ע והעלה דהחילוק בין יש חי"מ או לא דבדאיכא חי"מ אין תולין בשוגג וכמ"ש הב"י בחו"מ הנ"ל וסמ"ע שם לחד תי' ודחה בזה קו' הש"ך על הרמ"א סי' ב' מד' רמב"ם דרמ"א מיירי בבודק לאחרים דליכא חי"מ וע"ש סי' ח' שהביא ג"כ ד' כת"כ הנ"ל ודחה ג"כ דלא תליא כלל בדין פסול עדות וע"ש סי' ג' אות י"ג שהביא ג"כ ראי' לזה ואולם במ"ש בסי' ב' דהחילוק בין חי"מ או לא משום דבלא חי"מ תליא בשוגג יעו"ש סי' ג' אות י"ב שחזר ודחה ד"ז והביא מתשו' מהרי"ט בשניות חיו"ד סי' ט"ו שדחה סברא זו דבטבח דעלי' רמי למידק אין סברא לתלות בשוגג כלל אלא תלינן תמיד במזיד או בפשיעה והיינו דבדאיכא חי"מ תלי' במזיד ובלא חי"מ תלי' רק בפשיעה וגם במהריב"ל ח"א סי' נ"ג מבואר דלא תלי' בשוגג רק היכי די"ל דטעה בדין וכהאי דיבמות קכ"א בעובדא דר"ש וע"ש שהוכיח דהרשב"א שכ' דא"נ לומר שוגג הייתי מיירי בבודק לאחרים וליכא חי"מ וכמ"ש הפר"ח סי' קי"ט סקכ"ח ודלא כתשו' שא"י סי' כ"ב ותב"ש סי' ב' סקל"ה ומ"ש הריב"ש שבב"י קי"ט דבעי מעשיו מוכיחין דבמזיד היינו לענין דלא סגי בקד"ח אלא מסלקין עד שיהי' דואג בלא ערמה או תשו' גמורה דפז"ב וכמ"ש גם הרשב"א שהובא בש"ע סי' י"ח סי"ט ולכן אין להקל בדאורייתא גם בפ"א בלא קד"ח גם בנראה כשוגג עש"ה וגם בתשו' צ"ל סי' ע"ג מחמיר מאוד גם ברגל"ד שהי' שוגג דלא מקרי שוגג רק בנתחלף לו כשרה בטרפה אבל בנמצא אחריו סרכא אף דמוכח דהי' שוגג דאל"כ הי' חולשה מ"מ עכ"פ פושע מיקרי וע' תשו' עבוה"ג סי' נ"ד ג"כ בזה וע' בר"א שם סי' ו' אות ד' שהאריך עוד בזה והעלה דגם ברגל"ד שהי' שוגג צריך להעבירו עכ"פ רק דיש להקל בקד"ח גם באין הוכחה שדואג ומתאנח ובפרט במוחזק בשאר ענינים לאדם כשר וכמ"ש השמ"ח סי' ב' סי"ט ובדליכא רגל"ד העלה דבעינן שיהי' דואג ומתאנח דוקא קודם שהעבירוהו וכמ"ש מהרי"ט סי' ט"ו שם דאז איכא הוכחה דלאו פושע הוא והבר"א האריך שם בדברי ב"י ורמ"א חו"מ סי' ל"ד סל"ג. דהיכא דצריך קד"ח לא סגי בב"ד שבעירו היכי דלא ראינוהו דואג קודם שהעבירוהו וע"ש אות ב' ג' באורך בזה אך דכ"ז היכא שכבר עבר והכשיל בטרפות אבל אם נתברר רק שרצה להכשיל כגון שרצה לשחוט בסכין פגום וכדומה א"צ שיהי' דואג ומתאנח כיון דא"צ כפרה כלל שלא עשה עדיין איסור וכמ"ש בתשו' רש"ל סי' כ' בד"ה המעשה הזאת וכל היכא דבעי' קד"ח ושחט בלא קד"ח גם דיעבד שחיטתו אסורה וכמ"ש הפר"ח סי' קי"ט סקל"א דגם ביר"ש דתולין בשגגה מ"מ בעי' קד"ח דוקא ואם שחט בלא קד"ח גם דיעבד אסור וכ"פ בש"ע הרב מלאדוי ז"ל וכן מצאתי בתשו' רח"כ סי' ב' שהעמיס כן בדברי הצ"צ סי' ע"ג הנ"ל ועמ"ש בס"ק שאח"ז ובסק"י עוד בזה: