אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן ב · ו

ה

והנה הבר"א סי' ב' יצא לדון בדבר החדש דשוחט שאינו בודק הוי לעולם חי"מ דהא אם קלקל בשחיטה חייב לשלם ומרויח באמרו כשר שלא יחויב לשלם וא"כ בהוציא טרפה שנתנבל בשחיטה מת"י לעולם אית בי' חי"מ ובשלמא אם הוא ג"כ בודק יש בידו להעלים ולומר שנטרף בבדיקה משא"כ באינו בודק או כגון בעוף דליכא בדיקה או שעומדים ומשגיחים עליו בשעת בדיקה הוי חי"מ והנה מ"ש שם מד' רמב"ם סופי"ב ממעשר במוכר לחבירו וחזר ואמר טבלים הם וכו' אינו נאמן והא בודאי מחויב להחזיר המעות ונימא מתוך שנאמן להפסיד לעצמו וא"ל דהא כיון דאינו נאמן לאסרו אינו מפסיד לעצמו דמ"מ הרי בא בדבריו להפסיד לעצמו ומהראוי להיות נאמן ורצה להוכיח מזה דמה שירויח שלא יצטרך לשלם אין זה בכלל חי"מ יעוין בח"ד בליקוטיו לסי' קכ"ז ס"ב שהחליט דהיכא דא"צ לשלם אם אינו נאמן אמרי' באמת דאינו נאמן אבל במהריט"א שעל הרמב"ן בכורות פ"ה אות נ"א הביא ד' ריטב"א גיטין נ"ד שהעיר בקושי' הנ"ל וביאר כונת התוספתא דשורת הדין אינו נאמן כיון דמדינא היזק שא"נ ל"ש היזק אבל כיון דמשום קנס חייב להחזיר המעות מתוך שנאמן להפסיד לעצמו נאמן ג"כ לאסור והאריך שם בישוב ד' רמב"ם דלא פסק כהריטב"א וביאר דמיירי דעדיין לא אכל לוקח הפירות דאין המוכר מפסיד שמקבל הפירות לעצמו כמקדם יעו"ש עוד בזה ומבואר דהריטב"א ס"ל דגם בכה"ג הוי חי"מ ומד' רמב"ם אין ראי' להיפוך וע"ע תשו' בר"א שם מ"ש מד' המל"מ פ"ה ממלוה הי"ד בדין הלוהו ע"מ שימחול חובו דהוי ר"ק והאריך בד' הט"ז סי' קכ"ז שחילק בענין זה בין היכא דאיכא חזה"ת או לא וע' בב"מ יו"ד שם מ"ש ע"ד הט"ז הנ"ל ולענ"ד לפמ"ש הט"ז יו"ד סי' קע"ז ס"ק כ"ח דיותר קשה על האדם להוציא מכיסו ממה שמפסיד מה שכבר הוציא ע"ש א"כ ה"נ בנ"ד פשי' דבכה"ג דאם לא יאמר כשר יצטרך לשלם מכיסו הוי הפסד יותר מהיכא דיפסיד מה שכבר הוציא או שיפסיד שכרו דהוי רק כמניעת ריוח שלא בא עדיין לידו ולכן הוי שפיר חי"מ. וכה ראיתי בתשו' רח"כ סי' ב' שהעיר השואל ג"כ בסברת הבר"א הנ"ל והג' רח"כ דחה דהו"מ לומר שהסכין נפגם אבל בתשו' בר"א שם אות ט' העיר ג"כ בזה וחזר וקיים דבריו דמ"מ הפסיד שכרו עכ"פ והביא סמוכין מד' נמוק"י פז"ב וחי' בזה ד' מהרי"ק ורמ"א ע"ש באורך ומ"מ לפמש"ל סי' א' סק"ה דהשו"ב נהגו שלא לשלם להקצבים אם מקלקלים בשחיטה אף שכתבתי שם שאינו מן הדין מ"מ יש לצדד דל"ה חי"מ עכ"פ. וע' שפ"ד סקי"א דהיכא דהשו"ב לוקחין הכרכשתות מהכשרות לבד הוי בכלל חי"מ והיינו דאף דבסוסי' י"ח למדו הפוסקים זכות דהוי דבר מועט ושאר טעמים היינו היכי דמוחזק בכשרות אבל היכי דיצאה טרפה מח"י שפיר חיישי' דע"י חי"מ זה עשה כן ואני מצאתי בשו"ת אבקת רוכל להב"י סי' ר"ז שכ' ג"כ בפשי' דבנוטל כרכשתא כיון דהוי עי"ז שומר שכר כמ"ש בטוח"מ סי' ש"ו הוי כבודק לעצמו דיש לו הנאה ואיכא חי"מ ע"ש ולפ"ז נראה דגם היכא דנוטלין הכרכשתות גם מטרפות מ"מ כיון דשויים פחות הרבה מהכשרות הוי ג"כ בכלל חי"מ וע' חי' רע"א סי' י"ח שהביא כה"ג בשם דמש"א ע"ש:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה