דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן ב · ה
ועתה אבא לבאר פרטי דיני טבח שהוציא טרפה מת"י והנה בסי' קי"ט פט"ו הובא הדין דפז"ב דהמוכר דברים האסורים מעבירי' ומשמתין אותו פד שילך למקום שאין מכירים ויוצא טרפה בדבר חשוב וכו' ובפר"ח שם העתיק תשו' הרא"מ ח"ב סי' כ"ד ומהריב"ל ח"א סי' נ"ג שהעלה בזה כמה חילוקים והוא דהיכא שיש בהם:
חימוד ממון כגון ששוחטין לצורך עצמן למכור בשר או שלוקחין שכרן מכשרות ולא מטרפות וכה"ג אם יצא טרפה מח"י אפי' רק פ"א מעבירין עד שיעשה תשובה דפז"ב הנ"ל והיכא דליכא חי"מ רק שממונים מהציבור ומושכרים בסך קצוב לשנה או שלוקחים שכר קצוב בשוה מכל בהמה בין כשרה בין ט' מעבירים בפ"א עד שיקבד"ח כדאי' בבכורות פ' עד כמה ואם יצא ט' מת"י ג"פ הוו בחזקת מזידים ומעבירים עד שיעשו תשובה דפז"ב והיכא דליכא חי"מ וגם אינם ממונים:
מהקהל אין מעבירים אותם כלל עד שיעשו ג"פ ואז דינם:
כהא דפז"ב והפר"ח העתיק ג' תשו' של הרשב"א דסי' תרי"ט וסי' תרל"ב וסי' תשפ"ב שנראים כסותרים זא"ז דבסי' תרי"ט נשאל בדין ש' שבדק פכין ונתן לראובן ור' הלך לשחוט בו ולא בדקו והוא הדין דסי' י"ח סי"ט ופסק שם דמעבירים אותו אפי' בפ"א ואם נראה בעיניכם כעין שגגה יחזירוהו בקד"ח ואם הוא כמיקל ופושע ראוי שלא להחזירו גם בקבר" ובסי' תרל"ב גבי טבח שהוציא ט' מת"י פעם ושתים אין סומכין עליו וגם בקד"ח צריך לדקדק אחריו אם דואג ומתאנח ע"ז או רק כדי שלא יעבירוהו מאומנותו ובסי' תשפ"ב גבי טבח ששם ידו דרך הושט קודם שיבדוק הבודק השיב דודאי פסול הוא כל שנחשד להסיר הסרכות עד שנעשה תשובה דפז"ב וביאר הפר"ח דבסי' תשפ"ה מיירי בדאיכא חי"מ ובסי' תרי"ט ותרל"ב בדליכא חי"מ אבל הפר"ת שם דחה דלא נזכר רמז מזה בתשו' רשב"א ולכן העלה דכולהו מיירי בדליכא חי"מ ועיקר החילוק דבסי' תשפ"ב דא"י לומר שוגג הייתי ועשה במזיד בשאט נפש לכן בעי' חשובה דפז"ב אבל בסי' תרי"ט ותרל"ב דעכ"פ ספק שוגג ולכן פסק דאם הוחזק בכשרות סגי בקד"ח ואם כמיקל ופושע בעי' תשו' דבז"פ ובספק דלא הוחזק בכשרות ולא להיפוך חיישי' להערמה ובעי' הוכחה שדואג ומתאנח ואם עבר ג"פ גם בהוחזק בכשרות פרח חז"כ מיני' ובעי חשובה דפז"ב וכן בדאיכא חי"מ אפי' בפ"א הדין כן והיכי דאיכא אומדנא דשוגג הי' גם בחי"מ אין מעבירי' וכהא דמהריב"ל סי' ל"ח בקצב שהי"ל שותף שחותך הבשר לחתיכות בחדר ומושיט לו למכור ונמצאת חתיכה א' טרפה בין הבשר שמכר וטען המוכר דסמך על שותפו שהושיט לו ומתוך בלבול אנשים הקונים לא נתן לב לעיין אחר הסימן שהי"ל בבשר טרפה דבכה"ג אין מעבירים אפי' איכא חי"מ רק אח השותף שהושיט לו ע"ש וע' תשו' רש"ל סי' כ' דהא דבעי' תשובה דפז"ב הוא רק חומרא דרבנן אבל מדינא סגי בחרטה ושיקבל ד"ח ע"ש וע' בב"י חו"מ סי' ל"ד שכ' ג"כ דהיכא דמוכר בשר לאחרים דאיכא חי"מ בעי' תשובה דבז"פ משא"כ בבודק לאחרים סגי בקבד"ח ובתשו' מהריב"ל שם הביא ד' הראב"ד שהובא בר"ן פג"ה דהמנקר אין עליו תורת מזיד אלא דין פושע שאינו מדקדק כ"כ וחזרתו קלה מן החשוד גמור דבפי' תשובה דפז"ב משא"כ פושע בעלמא סגי בקד"ח וע' תשו' בר"א יו"ד סי' א' שהאריך בישוב קו' הלח"מ סופי"ב מעדות ותשו' מהריב"ל שהביא הפר"ח והעיר דלשי' רשב"א שבסי' קי"ח ס"ח וסוסי' קי"ט לענין אחלופי דחילק בין דברים שהרבים רגילים להקל בהם או לא וה"נ י"ל בנ"ד דברגילים להקל בו סגי בקד"ס וי"ל דגם לרמב"ם פ"ח ממ"א דלא ס"ל לחלק בזה לענין אחלופי מודה לחלק בכך בנ"ד ומ"מ סיים דהעיקר דבדאיכא חי"ב גם ברגילים להקל בהם ל"מ קד"ח ובעי תשובה דפז"ב ע"ש וע' בב"י וט"ז יו"ד סוסי' ס"ד שסותר קצת למ"ש בחו"מ סי' ל"ד הנ"ל ואכ"מ ועמש"ל סק"י בשם ב"ח דס"ל דגם בפ"א מעבירים ער שיעשה חשובה דפז"ב גם בדליכא חי"מ אבל לא קיי"ל כן ובתשו' פר"ח מ"א צידד לומר בשי' הרא"ש דבפ"א אין מעבירין כלל וכבר השיג עליו בתשו' בר"א סי' ו' אות ג' אלא מעבירין רק דסגי בקד"ח: