דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן א · צב
ונחזור לענינינו דבנ"ד לכ"ע מהני עדות המו"צ ש מפי כתבו ואינו חוזר ומגיד ולכאורה י"ל דכיון דהימנוהו הקהל עליהם חוזר ומגיד ג"כ וכמ"ש בתשו' הרשב"א שהובא בב"י יו"ד סי' קס"ט בדין אמר הסרסור תחלה שהוא של עכו"ם ואח"כ אמר שהוא של ישראל דאע"ג דעא"נ באיסורים כיון שדבריו סותרים זא"ז אנו יודעים שהוא משקר ומ"מ אם המלוה מאמינו אסור ליקח הריבית וכדאמרי' אי מהימן לך כבי תרי זיל אפקה ע"ש הרי דגם בכה"ג שחוזר ומגיד מהני בהימני' אבל ז"א דדוקא במאמין לו בפירוש על חזרתו משא"כ בנ"ד אף שהימנוהו הקהל בסתמא א י"ל דבכה"ג שסותר לדבריו הראשונים לא הימנוהו ויעוין ב"ב קכ"ז דגם באב על בנו שהאמינתו תורה משום דבידו כיון שהגיד א"ח ומגיד וע"ש בנימוק"י דאפי' תכ"ד א"י לחזור אבל מזה אין ראי' לנד"ד כמובן אבל באמת בנ"ד גם אם יאמרו שמאמינים בפירוש לדבריו האחרונים הרי המו"צ מודה שאינו יודע אם יצא הדם במקום הסרכא הקודמת או במק"א וכל עדותו בנוי על עדות השו"ב ר"י וא"כ הוי רק ע"א בהכחשה וא"ל דעכ"פ הוי רגל"ד להאמין עי"ז לפדות ר"י דז"א דאם נבא לדון רק מכח רגל"ד שוב יש רגל"ד להיפוך במה שחוזר בו הרב מדבריו הראשונים וכמ"ש כה"ג בתשו' רמ"א סי' י"ב לענין עדות שלב"פ ואח"כ פסלו אח העדים שלב"פ דלא גרע סוף דינא מתחלת דינא ע"ש וע"ע כה"ג בתשו' רשד"ם חא"ח סוסי' כ"א ובפרט דכיון דכבר עברה איזו שעה אולי נתהוה זיעת הדם אח"כ וע' בשו"ת טטו"ד מ"ת סי' מ"ו וקו"א סי' ס"ו וסי' ע' ולכאורה י"ל דאף דבעלמא יש לתלות שנתהוה הדם אח"כ מ"מ הכא רגל"ד איכא שדברי ר"י אמת שהי' גם בתחלה וכה"ג כתב הכ"מ פ"ד מטו"מ הי"ב בשם רי"ק בדין כזית מן המת שאבד בתוך הבית ולא נמצא הבית טהור ואם נמצא אח"כ הבית טמא למפרע וביאר הכ"מ הטעם דזית בשר מצוי שיאכלהו חולדה ותולין בדבר המצוי אבל אם נמצא אח"כ אין אומרים אחר הוא זה אלא כנפיה וע"ש וה"נ י"ל בנ"ד וע"ע כה"ג ברמב"ם פ"ד מרוצח הל' ה' והוא מירושלמי פ"ט דנזיר ונעלם מהכ"מ שם במחכ"ה אבל כבר כתבתי דאי משום רגל"ד בנ"ד איכא רגל"ד להיפוך ועוד יש לחלק דשא"ה שהי' מתחלה בבירור כזית מן המת אלא שנאבד בינתים אבל בנ"ד שמא לא הי' מקודם כלל שום זיעה ונתהוה עתה וז"פ: